עמוד:164

שונה המסדרים לפי גדלם והמפיקים כל אחד צליל שונה כשנושפים בו . העוגב הקדום היה דומה לחליל כזה , והמנגן הוא שנשף בו . במרוצת הזמן שכלל הכלי ונוקפו לו מפוח ומערכת של שסתומים , מנופים , צירים ומתגים , הסוגרים ופותחים את פתחי האויר אל הקנים . השליטה בצלילי העוגב היא בעזרת מקלדת - כמו בפסנתר , אך ערוכה בכמה שורות - ודושות רגלים , המפעילות את הצלילים הנמוכים ( בסים ) . לחיצה על אחד מקלידי המשלדת אי הדושות פותחת פתח לזרימת האויר מהמפוח אל אחד מקני העוגב - והצליל מופק . עד למאה ה - 20 היה מפוח העוגב מפעל ביד , אך כיום פעלה זו נעשית בעזרת מנועים חשמליים . המנועים גם מוסתים את עצמת זרם האויר הנכנס אל הקנים , ועל ידי כך נקבעת עצמת הצליל . מספר הקנים בעוגבים הגדולים מגיע לאלפים רבים , וגדליהם מחלילים דקים ועד לחצוצרות גדולות . כל קבוצת קנים היא בעלת גון מסים ונקראת רגיסטר ( משלב ) . המנגן מפעיל את הרגיסטרים , שמספרם מגיע למאות בעוגבים הגדולים , על ידי משיכת כפתורים או הזזתם . בשנים האחרונות פתח גם עוגב אלקטרוני , שאין בו כלל קנים וכל צליליו מופקים באפן אלקטרוני . עוגב כזה מצוי , למשל , בהיכל התרבות בתל - אביב . העוגב החדש ביותר היא זה הממחשב , המפיק את צליליו באפן דיגיטלי . באחרונה מיצרים ביצור המוני כלי נגינה חשמליים קטנים המכנים גם הם אורגן , אך הדמיון ביניהם ובין העוגב האמתי הוא רק בשם . מוסיקה לעוגב למרות הפתוחים הטכנולוגיים שנוספו לעוגב במאתים השנים האחרונות , חברה רב המוסיקה לכלי זה עד שלהי המאה ה - 18 . רב המוסיקה לעוגב חברה לתפלות נוצריות או כלווי לטקסים דתיים , כגון מיסות ותפלות אשכבה . יוהן סבסטין בך ופרידריך הנדל נמנים עם מיטב המלחינים שכתבו יצירות מיחדות לעוגב . יצירות רבות לעוגב חברו גם בשלוב עם כלים אחרים . במאה ה - 20 התעוררה התענינות מחדשת בעוגב בשל עשר צליליו , השקולים כנגד תזמרת שלמה . המלחינים הצרפתים אוליביה מסין ופרנסיס פולנק חברו יצירות מענינות לעוגב . בין היוצרים והמבצעים החשובים של מוסיקה לעוגב במאה ה - 20 בולטים המנצח הגרמני קרל ריכטר ( חי בשנים 1926 - 1981 ) והמלחין וולפגנג פורטנר ( חי בשנים 1907 - 1987 ) . בך , יוהן סבסטין הנדל , גאורג פרידריך כלי נגינה כלי נגינה חשמליים כלי נשיפה עוז , עמוס סופר ישראלי , מן הבולטים בספרות העברית בת זמננו . יצירותיו מצטינות בלשון העשירה והרהוטה שלהן , בדמיון ובסמליות המופיעים לצד תאורים מפרטים וחושניים של המציאות הישראלית . עמוס קלויזנר , שבנעוריו קונה את שם מקפחתו לעוז , נולד ב - 1939 בירושלים . היא למד בבית - הספר הדתי - לאמי " תחכמוני " וב " גימנסיה העברית " שבשכונת רחביה . כשהיה בן חמש - עשרה , כשליש שנים לאחר שאמו שמה קץ לחייה , הוא עזב את בית אביו , חוקר הספרות יהודה אריה קלויזנר , ועבר לקבוצת חלדה . שם הוא חלק את עבודתו בין כתיבה , הוראת ספרות ועבודה חקלאית . כיום היא מתגורר בערד . ספוריו הראשונים של עמוס עוז נדפסו בעתון " דבר " ובכתב - העת " קשת " בהיותו בן עשרים ועתים . על השאלה מדוע הוא כותב , ענה פעם כי מילדותו יש לו פצע שלא הגליד , והוא המניע אותו לכתב . תואר דוקטור של כבוד הוענק לעמוס עוז , מהבולטים בסופרים החיים כיום בישראל . ספריו של עוז תורגמו לשפות רבות . בצורתו הקדומה היה העוגב מעין חליל רב קנים שסודרו לפי אורכם . מאז נוספו לו חלקים כמו מפוח , שסתומים ומקלדת , והוא היה לכלי גדול ממדים ומורכב . בתמונה - עוגב מהמאה ה - 17 הנמצא בכנסייה איטלקית .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר