ספרטה

עמוד:118

ספרטה עיר - מדינה ( פוליס ) ביון העתיקה , שהתאפינה בארח חייה המיחד , המבסס על שויון , משמעת והסתפקות במועט , ובחנוך הצבאי הקפדני שהעניקה לאזרחיה . נצחה במלחמה את יריבתה אתונה , אך הובסה במאה ה - 4 לפני הספירה על ידי תבי . ספרטה שכנה בחבל לקוניה שבדרום - מזרח חצי האי פלופונס . בכתבי הומרוס כנתה לקדימון , על - שם מיסדה על פי המיתולוגיה היונית . בשם זה השתמשו גם סופרים אחרים . לקוניה ושכנתה ממערב מסניה נכבשו במאה ה - 13 לפני הספירה על ידי אחד השבטים הדוריים . התושבים הקודמים " ברו בחלקם לאזור ההררי ונקראו " יושבי ספר " , ובחלקם היו לצמיתים ( " הלוטים " ) , אשר עבדו את אדמות הבעלים החדשים . במרוצת המאה ה - 8 לפני הספירה החלו השבטים הספרטניים להתגבש . הם הקימו ערי - מדינה ( פוליס ) והגיעו לפריחה כלכלית ותרבותית . אולם המחסור בקרקע וסכנת המרידות מצד המסנים וההלוטים חוללו ? נוי בחיי ספרטה . הדגש העתק לתחום הצבאי ועד מהרה מצא הקו החדש את בטויו בשדה הקרב . במאה ה - 7 לפני הספירה פתחה לקוניה במלחמה נגד מסניה , שנמשכה לסרוגין כעשרים שנה . המלחמה הממשכת גרמה למשבר כלכלי וחברתי , שהביא לשנוי חקי העיר וארח החיים בה . הסדר החדש נועד ליצר חברה חסרת מאמדות ובעלת כשר צבאי מעלה , שתוכל לעמד במצבים קשים על אף נחיתותה המספרית . הספרטנים יחסו את חבור החקה ואת כינון הסדרים החברתיים והכלכליים החדשים למחוקק ליקורגוס . משטר קשוח וחנוך צבאי בראש עיר - המדינה ספרטה עמדו שני מלכים , שנבחרו מקרב שתי משפחות אצילות . לידם פעלה מועצת זקנים , שמנתה 28 חברים . המועצה הכינה את הצעות החקים , ישבה בדין במשפטים פליליים ועסקה במדיניות חוץ . הצעות החקים הובאו לפני אספת הלוחמים שבה השתתפו כל הספרטנים מגיל שלושים ומעלה . האספה בחרה את חברי מועצת הזקנים ( שנקראה גרוסיה ) לכל ימי חייהם ואת חמשת המפקחים , מפקח מכל שבט , לשנת כהנה אחת . תפקידם היה לפקח על מעשי המלכים , על בצוע החקים ועל חנוך הצעירים . לתפקיד רם זה נבחרו בני ששים ומעלה בלבד , ולכן היו שכנו את המשטר בספרטה " משטר של זקנים " . ההלוטים המשעבדים ו " תושבי הספר " ( שעסקו במלאכה ובמסחר זעיר ) לא נחשבו אזרחים בעלי זכיות ולא שתפו במוסדית השלטון הספרטניים . חקי ספרטה אסרי את השמוש בכסף ובזהב והמטבעות היו עשויים ברזל . העיר צמצמה את פעילותה הכלכלית ובטלה את רב פזילות התרבות . המאמץ העקרי כון לטפוח הצבא ולמניעת סכסוכים בין האזרחים . כך התגבש גם החנוך הספרטני , ששם לו למטרה לגדל צעירים בעלי תכונות של לוחם מעלה : כשר גופני , סבילות , הסתפקות במועט , צניעות , משמעת , דבור קצר ( " דבור לקוני " ) , ובעקר - הסכמה מלאה לדרכה של העיר ולארח חייה . תינוקות שנראה היה כי לא יגדלו להיות לוחמים של ממש - הומתו , ואלו הילדים הכנסו בגיל שש לפנימיות מיחדות , שבהן התחנכו בהשגחת מדריכים ומחנכים מטעם המדינה . בגיל עשרים גיסו הצעירים לצבא ובגיל 30 היו לאזרחים , אך הוסיפו לשרת בצבא עד גיל ששים . רק מגיל זה ואילך יכלו להבחר למשרות צבוריות רמות . לערכי תרבות הקדשה בספרטה תשומת לב מעטה בלבד . שמה של ספרטה הפך במריצת ההיסטוריה שם נרדף לארח חיים צנוע , להסתפקות במועט , להמנעות מלהג , לנאמנות , ולחנוך קשוח יבלתי מתפשר . נצחון ותבוסה במאה ה - 6 לפני הספירה היתה ספרטה אחת מערי - המדינה החשובות ביון , ויחד עם אתונה מלאה תפקיד מכריע בהדיפת הפלישה הפרסית במאה ה - 5 לפני הספירה . הגנת מעבר תרמופילי בשנת 480 - 479 לפני הספירה על ידי 300 ספרטנים בראשות המלך לאונידס , מול צבא פרסי עצום , ומותם של המגנים בקרב זה הפכו לסמל לגבורת היונים במלחמה . ספרטה הקימה ברית מדינית בפלופונס , אך לא הצליחה לשלט בבעלות בריתה כפי ששלטו האתונאים בחברות הברית האטית - דלית . אולם במלחמה הפלופונסית השניה ( 431 - 403 לפני הספירה ) שנטשה בין ספרטה לאתונה , נצחה ספרטה ושלטה למעשה על יון כלה . במאה ה - 4 הכריזה ספרטה מלחמה על פרס , אך לבסוף הגיעה להסכם עמה ( 386 לפני הספירה ) , תמורת כמה ערים ביוניה שמסרה לה . אולם תקופת זהרה לא נמשכה זמן רב . בקרבות עם הפוליס ( עיר - מדינה ) היונית העולה תבי , שנטשו בשנים 1371 - 362 לפני הספירה הובסה ספרטה ומאז החלה שקיעתה . בתקופת השלטון הרומאי נעלמה בהדרגה מהמפה . יון העתיקה - מלחמות בין יון לפרס אתונה וספרטה פוליס פרס - פרס בתקופה האחמנית " הלוחם הספרטני " - פרט מתון פסל המתאר את הלוחם ליאונידס , שנפל במעבר תרמופילי , יחד עם שלוש מאות לוחמים ספרטנים , בנסותם לעצור את הפרסים .

קודם  |  הבא