סוריה

עמוד:10

שלטונה של צרפת בסוריה , שכללה גם את לבנון , היה מבסס על שיטת " הפרד ומש'ל " , שהסתיעה בפצול העדתי באכלוסיה . במיחד התבססו הצרפתים על תמיכת הנוצרים בהר הלבנון . הם הקימו " מדינות " נפרדות והעניקו להן אוטונומיה מסימת , אך עקר הכח והסמכות נשארו בידיהם . כך הוקמו " מדינת לבנון הגדולה"ו " מדינת " לטקיה ( שבה היה רכוז עלוי גדול ) , הר הדרוזים ( בעלת רב דרוזי ) , אלכסנדרטה , חלב ודמשק . הסורים לא השלימו עם השלטון הצרפתי ומרדו בו . בשנת 1925 פרצה מרידה גדולה בהר הדרוזים וזו התפשטה עד מהרה בסוריה כלה . המרד דכא רק ביוני 1927 , ובסיומו הסכימה צרפת להעניק לסוריה עצמאות חלקית , אך שמרה על זכיותיה , במיחד בתחום הצבאי . בשנת 1926 הכרזה לבנון כרפובליקה , אך בסוריה נמשך תהליך הענקת העצמאות זמן רב יותר , ורק ב - 1936 נחתם הסכם המבטיח עצמאות למדינה . אולם גם בבצוע ההסכם הזה חלו עכובים ושבושים , בין השאר מפני שהצרפתים ספחו את אזור אלכסנדרטה לטורקיה בשנת 1939 , מה שעורר את זעמם של הסורים . מאמצע 1940 , לאחר כבוש רב צרפת בידי הגרמנים בעת מלחמת העולם השניה , שלטו בסוריה נאמני ממשלת וישי הצרפתית הפרו - נאצית וסיעו לגרמנים ולאיטלקים להקים בה בסיסים . בשנת 1941 פלשו אליה בריטניה וכחות צרפת החפשית , בסיוע מורי - דרך מטעם ה " הגנה " , השתלטו עליה אחרי התנגדות קצרה ועזה למדי והכריזו על עצמאותה של סוריה . אך זו יצאה לפעל רק אחרי סיום המלחמה , עם צאת אחרוני החילים הבריטים והצרפתים מסוריה באפריל 1946 . סוריה העצמאית מאז קבלה את עצמאותה סבלה סוריה מן הפצול בין המעוטים והמחוזות השונים , ממחלוקות על טיב קשריה עם העולם הערבי ומהעדר מנהיגות חזקה . משנת 1949 החל הצבא להתערב בחיי המדינה , על ידי הפעלת לחצים ובצוע הפיכות . בשנת 1958 התאחדו סוריה ומצרים והקימו את ה " קהליה הערבית המאחדת " ( קע"מ ) , אך ב - 1961 התחוללה בסוריה הפיכת קצינים , ואלה בטלו את האחוד . ב - 1963 התחוללה הפיכה נוספת של קציני צבא הקרובים ל " מפלגת התחיה הסוציאליסטית הערבית " ( " הבעת"' ) - מפלגה שמאלנית הדוגלת באחוד העולם הערבי . במאי 1948 היתה סוריה בין מדינות ערב שפלשו למדינת ישראל שאך זה קמה . היא הצליחה לכבש שטחים בגליל העליון , ובהם משמר הירדן . לבסוף נהדפה , אך את מבלעת משמר הירדן לא פנתה אלא לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק ביולי 1949 . ההסכם עם סוריה קבע בין השאר , כי כל חופי הכנרת יהיו בשליטתה של ישראל , ובכלל זה רצועה צרה של מטרים אחדים בחופה הצפוני - מזרחי , מעין גב צפונה ועד שפך הירדן . הסורים מעולם לא קימו סעיף זה בהסכם . הם השתלטו על רצועה זו והטרידו ממנה את הדיגים הישראלים . כן השתלטו על אזור אלחמה ( חמת גדר ) שעל הירמוך , שאף הוא היה אמור להכלל במדינת ישראל , בהתאם לגבולות שנקבעו עוד בתקופת המנדט הבריטי . היחסים החריפו בשנות ה - 50 , כאשר הסורים נסו לסכל את יבוש החולה ואת עבודות הטית הירדן מדרום לגשר בנות יעקב . הסורים גם הרבו להרעיש בתותחיהם את הישובים לחוף הכנרת ובעמק החולה - תל קציר , עין גב , גדות , שמיר - בנצלם את יתרון הגבה הטופוגרפי שלהם . לאחר ההפיכה של קציני הבעת'ב - 1963 החריפה עוד יותר המתיחות ששררה כל השנים בין סוריה לישראל . באביב 1967 גברו ביותר התנכליות הסורים לישובי גבול הצפון של ישראל . במלחמת ששת הימים , ביוני אותה שנה , חצה צה"ל את הגבול הסורי וכבש בתוך יומים את כל רמת הגולן . תבוסתה של סוריה במלחמת ששת הימים רק הגבירה את כלי כסף וזהב סוריים . בתקופת שלטון בית אומיה היתה דמשק בירת האימפריה המוסלמית הגדולה . היו אלה ימים של שגשוג תרבותי ועשר כלכלי לתושבי העיר וסביבתה , שהביאו אף להתפתחות האומנות הסורית . ארמון עאזם בחמה . הארמון נבנה במאה ה - 18 ומשמש כיום כמוזיאון המכיל עתיקות מתל חמה הסמון לעיר . העתיקות מספרות את ההיסטוריה רבת השוים והמגוונת של סוריה , החל בממלכות הארמיות ועד לימינו .

קודם  |  הבא