|
עמוד:231
ומעבירים אותם למח , שהוא מרכז כל הצמתים העצביים . במח הם מעבדים ומתפרשים כמראות , כריחות , כקולות וכטעמים . הסוג האחר הוא עצבים תנועתיים ( מוטוריים ) , המפעילים את השרירים והרקמות ומאפשרים לגוף להגיב על הגרויים השונים . יש גם עצבים המשמשים בשני התפקידים כאחד . מבנה מערכת העצבים מערכת העצבים בנויה מתאי עצב המכנים נירונים . תא העצב בנוי מגוף מרכזי , שבו נמצאים גרעין התא והפלסמה , ומשלוחות שדרכן עוברים הדחפים החשמליים . בין השלוחות מבחינים בשלוחה אחת גדולה - האקסון - ובכמה שלוחות נוספות שלעתים הן מסעפות , הנקראות דנדריטים ( פרוש המלה ביונית - עצים קטנים ) . השלוחות עטופות במעטפת מיאלין - חמר שמני הקשור לחלבון . עטיפה זו מבודדת את שלוחות העצב מן התאים שבסביבה ומאפשרת מעבר טוב של הדחפים החשמליים . בקצות השלוחות מצויים אזורים מיחדים הנקראים סינפסות . באזור הסינפסה מתחברות שלוחות העצב של שני תאים , ודרכו עובר הדחף החשמלי מתא עצב אחד למשנהו . הדחף החשמלי בתא העצב נגרם על ידי שנויים כימיים שמקורם בקרום התא , ובעקר על ידי שנויים ברכוז יוני הנתרן ( + Na ) ויוני האשלגן ( + K ) משני עברי קרום התא . גם המעבר של הדחף בסינפסה , וכמוהו המעבר משלוחות העצב אל תאי השרירים , מתבצע באמצעות תגובות כימיות , המתרחשות בחמרים הורמונליים מיחדים , המשנים את המבנה שלהם בהתאם לדחף החשמלי ומאפשרים מעבר לדחף זה . הבולטים בין החמרים המעבירים הם האצטילכולין , האדרנלין והנור - אדרנלין . מערכת העצבים שולטת על פעילות הגוף גם על ידי הורמונים שהיא מיצרת בבלוטות מיחדות הנמצאות במח , ביניהן ההיפותלמוס ובלוטת יתרת המח . הורמונים אלה שולטים על בלוטות בגוף המפרישות הורמונים , כגון בלוטת יתרת הכליה ובלוטת התריס . בקבוצות החי השונות אפשר להבחין בהתפתחות שונה של מערכת העצבים . בקבוצות הירודות מערכת זו אינה מפתחת , וככל שהקבוצה מפתחת יותר מערכת העצבים שלה מרכבת ועשירה בתאים ובמרכזי עצבים . לשיאה הגיעה מערכת העצבים ביונקים , ובמיחד באדם , שאצלו מפתחים בעקר מרכזי העצבים - המחות - ובמיחד המח הגדול . מערכת העצבים של האדם מערכת העצבים של האדם נחלקת לשלושה חלקים : מערכת העצבים המרכזית , מערכת העצבים ההקפית ומערכת העצבים האוטונומית . מערכת העצבים המרכזית כוללת את מחות הגלגלת ואת מח ( חוט ) השדרה . כאן נמצאים מרכזי הקליטה של כל הגרויים והמרכזים המשגרים הוראות , בצורת דחפים חשמליים , להפעלת איברי הגוף השונים . זה גם מקומם של מרכזי החשיבה , ההנאה וההחלטה . כאמור , מערכת זו מפתחת אצל האדם יותר מאשר אצל כל בעל - חיים . מערכת העצבים ההקפית כוללת את עצבי איברי החוש השונים : ראיה , שמיעה , טעם , ריח וכלי , ואת העצבים היוצאים מן הראש ומן השדרה ומתחברים לשרירים באיברי הגוף השונים . עצבים אלה מביאים את הגרויים שקלטו אל המחות , ושם הגרויים הופכים לתחושות . עצבים אחרים מעבירים את ההוראות שמשדרת מערכת העצבים המרכזית אל השרירים ואל איברי הגוף השונים . מערכת העצבים האוטונומית מעצבבת את מערכת העכול , את הלב , את כלי הדם ואת מערכת השתן . זוהי מערכת עצמאית של עצבים לא - רצוניים , כלומר עצבים שאין אנו שולטים בהם כרצוננו . למשל , האדם אינו יכול להפסיק את פעימות לבו אפלו אם ירצה בכך . לעמת זאת , עצבי המערכת המרכזית ועצבי המערכת ההקפית הם רצוניים ברבם ואפשר לשלט בהם . בעזרתם אנחנו מפעילים את הידים , הרגלים ועוד איברים בכל עת שרצוננו בכך . רבים מתאי מערכת העצבים הם תאים ארכים . בגופנו גדלם של רב התאים נמדד במיקרונים ( מיקרון הוא מיליונית המילימטר ) . לדגמה , תא כבד גדלו 20 מיקרונים , טסית דם אדמה קטרה 7 מיקרונים , ותא הביצה של האשה , שהוא הגדול בתאי גופנו קטרו 100 מיקרונים . קימים כמה תאי עצב שלהם סיבים ארכים ביותר , שארכם מגיע לעתים לעשרות סנטימטרים . סיבי ענק מטיפוס זה מוצאים אצל חסרי - חליות שונים ובעקר אצל דיונונים ותמנונים . בסיבים אלה נע הדחף העצבי במהירות של 18 - 35 מטר בשניה . אצל חסרי - חליות ירודים נע הדחף העצבי במהירות של חצי מטר בשניה ( כך המצב אצל השלשול והחלזונות ) , ואלו אצל היונקים , בעלי מערכת העצבים המפתחת , נע הדחף העצבי בעצבים התנועתיים במהירות עצומה של 30 - 120 מטרים בשניה . חתך אורך של עצב מראה בבירור את המבנה שלו , ובעיקר את השלוחות המקשרות בין התאים העצביים הרבים . תא מוגדל של עצב . במרכזו נמצא גוף המכיל את גרעין התא והפלסמה . השלוחות היוצאות ממנו לכל עבר משמשות להעברת הגירויים ההופכים על ידי שינויים כימיים לדחפים חשמליים ,
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|