מתוך:  > אביב חדש 13 > עכסניים

עמוד:207

בארצות - הברית ובמקסיקו מצויים כ - 30 מינים הנמנים עם הסוג עכסן , הידוע גם בשם נחש הפעמונים . בקצה זנבם של נחשים אלה מצוי מכשיר מיחד הבנוי שמונה טבעות עור גלדניות , שכל אחת מהן היא שריד של נשל שהנחש עבר . בשעת התרגשות או בשעת סכנה מניע העכסן את זנבו במהירות , תוך חכוך הטבעות והשמעת רעש וקול אזהרה . בגלל מכשיר זה מכנה העכסן בשם נחש הפעמונים , ואף שמו החדש - עכסן , קשור בקשוט מקשקש , מעין צמיד לרגל , הנקרא עכס , שענדו הנשים בימי קדם . הגדולים והמסכנים שבעכסניים חיים באמריקה הטרופית והם נמנים עם הסוג גמצן . ביניהם מצוי הגמצן הענק , שארכו כ - 3.5 מטרים , והוא ידוע גם בכנויו " מלך הסבך " . מיני העכסן והגמצן מכישים למות מדי שנה בני אדם רבים . נחשים צפעוניים עכשוב בעל - חיים חסר חליות , הנמנה עם סדרת העכשובאים שבמחלקת העכבישנים . העכשוב , המכנה גם עקרבות , הוא קרובם של העקרב , הקרצית והעכביש , אך במראהו הוא מזכיר בעקר עכביש גדול וזריז . סדרת העכשובאים כוללת כ - 800 מינים המתחלקים ל - 10 משפחות ונפוצים באזורים החמים והממזגים של כדור הארץ . מבנה גוף גוף העכשוב בנוי משתי חטיבות : ראשחזה הפרוק לשלושה פרקים ועטוי שריון כיטין קשה , ובטן גדולה ורכה הבנויה מעשרה פרקים . בקדמת הראשחזה מצוי פתח הפה המציד בזוג צבתות ארכות וחדות . אלה הם גפי הפה המכנים חליצרות ואפיניים לבני מחלקת העכבישנים . לעכשובים יש חליצרות גדולות וחדות יותר מאשר לכל העכבישנים . מעל פתח הפה מצוי זוג עינים גדולות . בצדי פתח הפה - זוג בחנינים ארכים ושעירים , הדומים לרגלים ומצידים בקצותיהם בשלפוחיות הצמדה העוזרות לעכשוב בציד ובטפוס . הבחנינים וכמותם הזוג הראשון של הרגלים משמשים כאיברי חישה עקריים שלו . בהמשך הראשחזה מצויים שלושה זוגות רגלים נוספים , המצידים בטפרים חדים ומשמשים להליכה . בסך הכל יש לעכשוב שמינה רגלים . בבטן הרכה מצויים חמשה פתחים : שלושה פתחי נשימה , פתח מין אחד ופתח ביב , שדרכו יוצאים השתן והצואה . בתיך הבטן מצויים רב האיברים הפנימיים של העכשוב . טורפים ליליים בשעות היום חבויים העכשובים במחלות שהם חופרים ומתחת לאבנים . בלילה הם יוצאים לפעילותם . ואכן , שמם המדעי , שפרושו " שונא אור " , מעיד עליהם . העכשובים טורפים חרקים ופרוקי - רגלים שונים , והגדולים שבהם טורפים אף לטאות ועכברים קטנים . למרות שאינם מצידים בארס , הפכו אותם זריזותם והחליצרות החדות שלהם לטורפים נועזים , והם טורפים אף עקרבים . אין הם מסכנים לאדם , אבל נשיכתם מכאיבה ופוצעת ויש להזהר מהם . בעונת הרביה נפגשים הזכר והנקבה , ולאחר מחול כלולות קצר וסוער מתרחשת ההפריה והשנים נפרדים . הנקבה מטילה עד 200 ביצים אצל המינים הגדולים ו - 5 - 20 ביצים אצל המינים הקטנים . יש מיני עכשובים , שנקבותיהם מסימות את תפקידן האמהי עם הטלת הביצים , ויש מינים , שנקבותיהם שומרות על הביצים , המוטלות במחלה , עד שהעכשובים הצעירים בוקעים . בישראל מצויים כ - 50 מיני עכשובים , הכלולים בחמש משפחות שונות . גדלם בין אחד לשבעה סנטימטרים . רב המינים חיים באזורים המדבריים ופעילים בלילה . מכר בעקר המבעיתן המזיפני - עכשוב צהב - כתם , שצורתו כצורת עכביש גדול והנפוץ בכל הארץ . את העכשוב אפשר לגדל ולעקב מקרוב אחרי ארח חייו המענין . חסרי - חליות עכביש עקרב קרציות " על הנסים " תפלת הודיה הנאמרת בחנכה ובפורים ונכללת בתפלת ה " עמידה " , היא תפלת שמונה - עשרה , ובברכת המזון . תפלת " על הנסים " חברה בימי התלמוד . היא באה להודות על הנסים שנעשו לעם ישראל בשני הארועים שלזכרם חוגגים את החגים חנכה ופורים . נסח הפתיחה של התפלה זהה בשני החגים : " על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות , שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה " . בהמשך התפלה בא תאור הנס שעליו מודים . בחנכה פותח ספור המארע במלים " בימי מתתיהו בן יוחנן כוהן גדול חשמונאי " ובפורים " בימי מרדכי ואסתר " . במקורות אנו מוצאים נסחים שונים לתפלה . כיום יש המוסיפים את תפלת " על הנסים " גם ביום העצמאות של מדינת ישראל . ברנת המזון חנכה יום העצמאות פורים שמונה - עשרה תפלה על - מוליכות תופעה המתרחשת כאשר חמרים מסימים מתקררים לטמפרטורות נמוכות מאוד : ההתנגדות החשמלית שלהם נעלמת לגמרי , וזרם חשמלי יכול לזרם בהם בלי לאבד מעצמתו . בשנת 1 191 גלה הפיסיקאי ההולנדי קמרלינג אונס , כי כאשר מקררים כספית לטמפרטורה של מינוס 269 מעלות צלסיוס ( ארבע מעלות מעל לאפס המחלט , שהוא הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית ) , ההתנגדות החשמלית שלה יורדת בבת אחת לאפס . תופעה זו כנתה זריזותם של העכשובים מחפה על העדר הארס . בעזרתה הם מוצאים להם טרף , אפילו עקרבים . בתמונה - עכשוב טורף חגב ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר