עזרא

עמוד:183

לחם בעצמו אלא בנו יותם , מכיון שלקה בצרעת באחרית ימיו , כמספר בספר דברי הימים ב ( פרק כו ) , המקדש כלו לתאיר קורותיו . קברו של עזיהו אתר בימי הבית השני ( במאה ה - ו לפני הספירה ) , ועצמותיו העברו למקום קבורה אחר . לוח אבן , שהצב אז על קברו , התגלה בימינו , ועליו חרות בארמית : " לכאן הובאו עצמות עזיהו מלך יהודה ואין לפתח " . אדום , אדומים אחז אמציה אשור יהודה , ממלכת יותם בן עזיהו ישראל , ממלכת עמון פלישתים תגלת פלאסר השלישי עזניה הגדול בעופות דורסי היום המופיעים בארצנו והגדול בעופות ישראל . היא נמנית עם משפחת הנציים . יאשה קרח , כראשם של רב העופות הנזונים מפגרים , ומקורה החזק והמאנקל מסגל לקרע אף את עורם העבה של הגמל , הפרה ושאר היונקים הגדולים . עזניה גדולה מגיעה למשקל של 12 קילוגרם ורחב מטת כנפיה הפרישות מגיע עד 2.90 מירים . כמו שאר בני משפחתה העזניה נזינה בעקר מפגרים , אך יודעת גם לצוד ארנבות ישאר יונקים קטנים . מכיון שמזונה אינו מצוי בשפע , היא מסגלת לאכל כמיות בשר גדולות - כדי שליש ממשקל גופה - ולאגר אותן בזפק הגדול שלה . לאחר שהיא אוכלת כמות גדולה , היא כה כבדה עד שאינה מסגלת לעוף . אחרי סעודת ענק כזו העזניה מסגלת לצום ימים מספר . היא מצטינת בעכול חזק ומעכלת אף את עצמות הטרף שהיא אוכלת . רק שערות , נוצות וצפרנים אין היא מסגלת לעכל . היא מקיאה אותם בגושים , שגדלם כגדל האגרוף , המכנים צנפות . עזניות בישראל בישראל מופיעים שני מיני עזניה : העזניה השחרה החיה באירופה ובאסיה , ועד סוף המאה ה - 19 קננה בגליל . כיום היא עוברת ארח נדירה ביותר בארצנו , ורק פרטים אחדים שלה חורפים ברמת הגולן ; ועזנית הנגב , המצויה בשפע באפריקה ובחצי האי ערב . עם קום המדינה חיו בנגב עשרות זוגות של עזניות נגב . קנה הוא הגדול בקנים , ובנגב ובסיני הוא בנוי על עצי שטה . הקן עשוי ענפים עבים וקטרו מגיע עד שלושה מטרים . על קן זה , שהנקבה מטילה בו ביצה אחת בלבד , יכול גם אדם לעלות בלי שהקן יתמוטט . בשנים האחרונות התמעטה אכלוסית עזניות הנגב , ולמרות שעוף זה מאריך ימים וחי עשרות שנים , הוא הולך ונכחד מארצנו . הסבה העקרית להעלמות העזניות היתה הירידה בכמות המזון - פגרי צאן , חמורים וגמלים - הרעלות , התחשמליות והטרדות מצד בני האדם . בשנת 1984 נמצאו בכל מרחבי הארץ רק חמשה זוגות של עזניות , שבנו קנים ודגרו ללא הצלחה . ממחצית שנות ה - 80 לא נצפה יותר קנון בישראל , ובטבע נותר כנראה רק זוג אחד של עזניות . בשל החשש שיכחדו , הוקם בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל - אביב גרעין רביה לעזניות , ובו החזקו בשנות ה - 90 כ - 12 עזניות . ביצים שהוטלו בגן הזואולוגי הדגרו בהצלחה , ויש תקוה כי בעתיד יהיה אפשר לשחרר בחזרה עזניות נגב לנופי המדבר . נץ עופות עופות דורסים עזרא כוהן וסופר , שעמד בראש העליה השניה של יהודי בבל לארץ - ישראל בתחלת ימי הבית השני ( המאה ה - 5 לפני הספירה ) , ימי שיבת ציון . עזרא היה ממשפחת הכוהנים הגדולים מבית צדוק , וכנראה שמש כמזכיר המלך ארתחשסתא ה - 1 לעניני היהודים בממלכת פרס . על - שמו , כמו גם על - שם המנהיג המדיני נחמיה , נקרא ספר בקבץ כתובים . ספר עזרא בספר מספר הן על העליה הראשונה מבבל , עלית זרבבל בימי כורש מלך פרס , והן על עלית עזרא . עזרא החליט לעלות ליהודה בשל ההדרדרות הדתית והלאמית של הישוב היהודי הקטן ביהודה . מטרתו היתה " לדרש את תורת ה'ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט " ( עזרא ז י ) . המלך אשר את עליתו ואף סיע לו . במכתב הרשמי שנתן לו המלך , התר לעזרא לארגן עליה לארץ - ישראל של מתנדבים - בעקר של כוהנים ולויים . כן הרשה לו להביא לבית - המקדש את מתנותיהם של יהודי בבל ופרס ואת מענקי המלך וגזבריו . הסמכות החשובה ביותר שהענקה לו היתה הרשות למנות שופטים ודינים , שיורו לעם את חקי התורה העזניה היא עוף דורס גדול המסוגל אף לצוד עכברים וארנבות . בתמונה - עזניה שחורה המזדמנת לארצנו לעתים רחוקות .

קודם  |  הבא