עמוד:182

עזיאל , בן ציון מאיר חי רב ראשי לישראל ו " ראשון לציון " - רב העדה הספרדית מישראל - בשנים 1939 - 1953 . חי בשנים 1980 - 1953 . הרב עזיאל נולד בירושלים במשפחה ספרדית מיחסת . הוא למד למודי קדש בישיבות והשתלם אצל מורים פרטיים במקצועות כלליים . לימים הוא יסד ישיבה ועמד בראשה . בשנת 1912 הזמן לכהן כרב הראשי - " חכם באשי " - של קהלת יפו וסביבתה . בתפקיד זה התגלה הרב עזיאל כמנהיג רב יזמה ומרץ וכמארגן מכשר של מפעלים צבוריים דתיים . במלחמת העולם הראשונה הוא הצטין בעמידתו התקיפה בפני השלטון הטורקי בימי הגזרות על הישוב היהודי . אחרי הגרוש הכללי של היהודים מיפו ותל - אביב , גרש גם הוא לדמשק . בשנים 1921 - 1923 היא היה רב ראשי בסלוניקי שביון , ופעל בה רבות לטפוח ההכרה הלאמית הציונית ולעדוד התרבות העברית . הרב עזיאל מלא שם את מקומו של הרב יעקב מאיר , שעלה לירושלים לכהן בה כרב ראשי . בשנת 1923 חזר הרב עזיאל לתל - אביב וכהן בה בשנים 1929 - 1939 כרב ראשי . מאותה שנה ועד יום מותו ההא היה הרב הראשי הספרדי של ארץ - ישראל . הרב עזיאל השתתף בחיים הצבוריים של הישוב העברי ויל התניה הציונית והיה מראשי " המזרחי " . בתקף תפקידו כציר באספת הנבחרים וחבר הועד הלאמי , היא הופיע לפני ועדות שונות בענין ארץ - ישראל . הרב עזיאל חבר שו"ת ( שאלות ותשובות ) , ספרים בעניני הלכה ואמונה . ועד לאמי רב , רבנות שו"ת עזיהו בן אמציה מלך יהודה בשנים 769 - 733 לפני הסגירה . נקרא גם עזיה , עזריה או עזדיהו . עזיהו חזק את ממלכתו והביא לה שגשוג כלכלי . הוא ארגן וחמש את צבאו בציוד חדיש , כבש שטחים וביניהם אדום ועמון , בנה ערים ובצורים , השתלט על דרך המסחר ופרץ ליהודה דרך לים . עזיהו החל למלך לאחר שממלכת יהודה , בהנהגת אביו אמציה , הובסה על ידי יואש מלך ישראל . חמש - עשרה שנה הוא מלך יחד עם אביו . לאחר רצח אמציה מלך עזיהו שתים - עשרה שנה לבדו . לאחר שחלה בצרעת מלך עזיהו כעירים וחמש שנה יחד עם בנו יותם , ואולי אף עם נכדו אחז . שליטה בדרך המסחר ופדיצה לים עזיהו נקט יזמות צבאיות וכלכליות שנועדו לחזק את ממלכתו . כדי לשלט על דרך שירות המסחר שבאו מדרום ערב , הוא " בנה את אילת היינה ליהודה " ( מלכים ב , יד כב ) שירות אלה לא יכלו לעבר דרך ישראל בדרכן לצידון - בגלל היחסים המערערים יהיו בין ישראל לבין יהודה בזמנו - אלא בדרך הים . לכן , כדי לפרץ ליהודה מוצא אל הים , כבש עזיהו את צפון רצועת פלשת . מוצא זה השתרע מיבנה , שמצפון לאשדוד , ועד לשפך הירקון . כדי להבטיח את כבושיו היא בנה ערים באזור שהיה קדם לכן בתחום שלטונה של אשדוד הפלשתית . כן השלים עזיהו את כבוש אדום , שהחל בו אביו , וכבש גם את עמון . נצחונו על הערבים ועל העמונים הבטיח את שליטתו במדבריות דרום עבר הירדן , שבהן עברה דרך המסחר היבשתית מדרום ערב אל ארם ואל אזור הפרת והחדקל . " ויבן עזיהו מגדלים בירושלים ויחזקם " מדיניות ההתפשטות של עזיהו חיבה ארגון מחדש של הצבא והכנסת חדושים צבאיים , כמו השמוש בקובע ובשריון , כמקבל בצבא אשור בזמנו . מדיניותו חיבה גם פעלות התבצרות , כמו חזוקם של בצורי ירושלים : " ויבן עזיהי מגדלים בירושלים ... ויחזקם " ( דברי הימים ב , כו ט ) , ובניתו ובצורן של מצודות לארך גבולות הממלכה וברחבי הנגב והערבה : בעציון גבר ובקדש ברנע , בערד ובעזה הסמוכה לערד . מצודות אלו ואחרות נועדו להגן על דרכי התחבורה , על שטחי מרעה ועל מקורות המים . שכן עזיהו שקד על פתוחה החקלאי של ממלכתו , ועודד את החקלאות גם באזוריה המדבריים : " ויבן מגדלים במדבר ויחצב בורות רבים , כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכורמים בהרים ובכרמל , כי אוהב אדמה היה " ( דברי הימים ב , כו י ) . ואכן היתה תקופתו תקופת שיא בהתישבות היהודית במדבר יהודה ובנגב , והודות למדיניותו זכתה הארץ לשגשוג כלכלי . סופו של מלך רב פזלים בשלהי תקיפת שלטונו עמד כנראה עזיהו בראש ברית מדינות סוריות , שנלחמו באשור . ולפי המספר בכתובותיו של תגלת פלאסר ה - 3 , הצליח מלך אשור להביסם באזור חמת ( בשנת 738 לפני הספירה ) . קרוב לודאי , שעזיהו לא כתובת שהתגלתה בשנת 1931 במנזר הרוסי שעל הר הזיתים בירושלים , ובה ציון המקום שאליו הועברו עצמותיו של המלך עזיהו . הרב עוזיאל , שהיה רב ראשי לישראל , השתתף בחיים הציבוריים של היישוב העברי בארץ .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר