עגור

עמוד:158

מעגור הכתר הדוגר על עצים . הנקבה מטילה שתי ביצים גדולות בתוך גמה קטנה . הדגירה נמשכת כארבעה שבועות והאפרוחים המפתחים הבוקעים מן הביצים עוזבים את הקן בהליכה או בשחיה לאחר כשלושה ימים . האפרוחים גדלים במהירות , וכשהם מגיעים לגדל ההורים , מתאספים העגורים וחיים בלהקות בנות עשרות פרטים . בצורה זו הם חיים כל השנה ורק בעונת הרביה , באביב , הם חיים בזוגות ומגדלים את אפרוחיהם . העגורים עפים למסעם במבנה אפיני הדומה לראש חץ . מעופם אצילי ואטי והם מסגלים לעוף בגבה רב , ארבעה קילומטרים ויותר , בפשוט צואריהם ורגליהם הארכים . תוך כדי מעופם הם משמיעים קריאות בקולם החזק הנשמע מרחוק כ - גור ... גיר ... ( ומכאן שמם ) . רבים מעגורי הצפון נודדים בסתו לארצות החם וחוזרים לארצותיהם באביב . להקות הולכות וגדלות של עגורים אפרים חורפות בארצנו , ואכלוסיתן כבר מקיפה כ - 2,500 פרטים . הם מצויים בעקר בעמק יזרעאל ליד אגם הקישון , בעמק חפר ובנגב המערבי ונזונים בעקר בזרעי חומוס ובבטנים . מין אחר של עגור , שמדתו קטנה וערפו מקשט בנוצות קשוט לבנות , הוא עגור החן . פרטים אחדים של עגור החן האירופי מזדמנים לישראל בדרכם לארצות החם . היפה בעגורים הוא עגור הכתר האפריקני , שראשו עטור כתר נוצות ועל לחייו וגרונו כתמי עור חשופים וצבעוניים . מין זה מצוי בישראל רק בגני חיות . חסידה נדידת בעלי - חיים עופות עגל הזהב פסל עשוי זהב - או מצפה בזהב - בדמות עגל , ששמש בעבודת הפלחן של הנכרים כתקופת המקרא . עגל הזהב נזכר פעמים בתנ"ך . בפעם הראשונה בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר ( שמות לב ודברים ט ) , כאשר משה רבני התמהמה לרדת מהר סיני . בפעם השניה - כשהמלך ירבעם בן נבט הציב עגלי זהב בבית אל ובדן ( מלכים א , יב ) . מעשה העגל כאשר עלה משה להר סיני לקבל את התורה , חכה העם לרדתו . אילם משה התעכב והעם אבד את סבלנותו ואת אמונתו ובקש מאהרן , אחיו של משה : " קים עשה לנף אלוהים אשר ילכו לפנינו , כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו " ( שמות לב א ) . אהרן אסף את נזמי הזהב שהם פרקו מאזניהם ועצב מהם דמות של עגל . העם סגד לעגל ואמר : " אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים " . הטקס שלוה את מעשה העגל היה הלולה מלוה באכילה , בשתיה , במחולית ובפריצות . החוטאים נענשו בידי בני לוי , שהרגו מהם כ - 3,000 בני אדם . חטא העגל נחשב לחמור ביותר בעקר בשל המעמד שבו נעשה - מעמד הר סיני ומתן התורה . קלות הדעת , קשיות הערף וחסר האמונה העלו באלוהים את הרצון לכלות את העם . רק תחנוניו של משה , שטען " למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אותם " , מנעה ממנו לבצע זאת . על הדור שחטא במעשה העגל נגזר שימית במדבר ולא יכנס לארץ ועל כן הוא מכנה " דור המדבר " . ירבעם , שהיה המלך הראשון של ממלכת ישראל לאחר שהתפלגה מממלכת יהודה , רצה למנע את עלית העם לבית - המקדש בירושלים , שפרושה נהיה אחר בית דוד . לכן העמיד עגלי זהב במקימות שהיו מקדשים על העם . בכך הוא דחה חלק חשוב של העם , שראה בעגל סמל של עבודת אלילים בזויה . הנביא הושע הוקיע את פלחן העגלים והתנבא שהם יהיו לשבבים ( הושע ח ו ) . אהרן בית אל דן יציאת מצרים ירבעם בן נבט משה מתן תורה עגלי - פה דגים ירודים , חסרי לסתות , המשתיכים למערכת המיתרנים , תת - מערכת החליתנים . עם מחלקת עגלי - הפה נמנות שתי קבוצות עקריות - צמדים ומיקסינות . עגלי - הפה הם דגים מארכים , דמויי צלופח או נחש , עורם חלק וחסר קשקשים . גופם כמעט בלי בליטות חוץ מסנפיר גב או זנב בחלק מהמינים . השלד של עגלי - הפה הוא חלש ואין בו עצמות כלל . שלד זה עשוי מסחוס וכולל חוט שדרה המוליך למח פשוט ואסף סחוסים שונים שלחלקם יש צורה של חליות . חוץ מהמח , לעגלי - הפה יש איברי חישה מגדרים - אף , עינים ואזנים . עגלי - הפה הם טפילים או אוכלי נבלות הנצמדים בפיהם לגופו של טרפם ומוצצים את דמו או מגרדים חתיכות מבשרו . צמדים צמדים הם טפילים . צמד הים , הידוע שבהם , נזון בבגרותו בני ישראל רוקדים בהערצה ובכניעה סביב עגל הזהב , בעוד משה יורד מהר סיני עם לוחות הברית . איור מהמאה ה - 16 .

קודם  |  הבא