סנהדרין

עמוד:91

( המפלגה הקומוניסטית הישראלית ) . הוא היה יושב ראש סיעת מק"י בכנסת ועורך בטאון המפלגה " קול העם " . משנת 1965 , כאשר חל הפלוג במפלגה הקומוניסטית ואנשי רק"ח ( רשימה קומוניסטית חדשה ) פרשו ממנה , יצג ובסס סנה את הקו העצמאי של מק"י , שהתקומם נגד תכתיבים ממוסקוה ונגד השפעתם של הערבים הלאמנים על התנועה הקומוניסטית בארץ . אצ"ל הגנה העפלה השבת השחרה לח"י מאבק מנדט מפ"ם מק"י סוכנות היהודית סוציאליזם פלמ"ח ציונים כלליים קומוניזם קונגרס ציוני שדה , יצחק סנהדרין המוסד בעל הסמכות הדתית , השפוטית והמדינית העליונה , שפעל בארץ - ישראל בתקופת השלטון הרומי . מקור המלה סנהדרין ביונית : סינדריון - מועצת זקנים . הידיעות המצויות בידינו על דרכי פעלתה של הסנהדרין הן מעטות . יוסף בן מתתיהו מתאר את הסנהדרין , בעקר כמועצה פוליטית ושפוטית , שבראשה עמד המושל המלך או הכוהן הגדול . לפי המקורות התנאיים היתה הסנהדרין הגדולה גוף בעל אפי דתי מבהק , שתפקידו היה לחוקק חקים . התלמוד מצין שתי סנהדריות . בסנהדרין הגדולה היו 71 ( או 70 ) חברים , והיא היתה מתכנסת ב " לשכת הגזית " בבית - המקדש . בסנהדרין האחרת , הקטנה , היו 23 חברים . לפי ההלכה צריכים למנות סנהדרין כזאת בכל עיר שמספר תושביה 120 ויותר ויש בה חכמים הראויים להיות חברים בה . בראש הסנהדרין עמדו שני חכמים . האחד כהן כ " נשיא " וחברו כאב בית - דין , ושניהם יחד נקראו " זוג " . הסנהדרין מנתה את השופטים , הכריזה על החדש החדש וקבעה את העבור ( השנים המעברות , שיש בהן שני חדשי אדר ) . מסמכותה היה לדון אפלו אישים רמי - מעלה ככוהן הגדול והמלך . הסנהדרין בתקופת הבית השני במשך תקופה ממשכת נלחמו הפרושים והצדוקים - שתי התנועות שהתקימו באותה תקופה - על השלטון בסנהדרין . יוחנן הורקנוס נתק את קשריו עם הפרושים , וגם יורשו , אלכסנדר ינאי , עשה כן . הוא אף סלק את הפרושים מן הסנהדרין . אולם אחרי מותו החזירה אלמנתו , המלכה שלומציון אלכסנדרה , את הפרושים על כנם . הם תבעו לעצמם גם את הזכות להזמין אפלו את המלך לדין לפני הסנהדרין הגדולה . בשנות המרד של היהודים ברומאים נטלה הסנהדרין לעצמה סמכות מדינית מלאה , כולל מנוי מפקדים צבאיים . בשנים האחרונות שלפני החרבן עזבה הסנהדרין הגדולה הסנהדרין העתיקה את מושבה ממקום למקום בעקבות חורבן בית - המקדש השני ומרד בר כוכבא . היא ישבה ביבנה , באושא , בשפרעם , בבית שערים , בציפורי ובטבריה . בתמונה - שרידי בית שערים , ובהם מערות הקבורה של חכמי המשנה והתלמוד . קברי הסנהדרין הם כמה מערות קבורה , שנכרו בסלע בחלקה הצפוני של ירושלים . על פי המסורת היהודית קבורים בהם חברי הסנהדרין , ששימשו בימי הבית השני כמנהיגים הרוחניים של העם .

קודם  |  הבא