עמוד:76

( דברים לב יז ) . בספרות שהתפתחה לאחר מכן נזכרים השדים בעקר כמדיחים ומסיתים את בני האדם מדרך הישר וכמפתים לדבר עברה . בתלמוד הם נקראים לעתים " מזיקין " . הם מתארים כבעלי תכונות המשתפות בחלקן למלאכים ובחלקן לבני האדם . יש להם כנפים , הם בלתי נראים ויודעים את העתיד כמו המלאכים . אך הם אוכלים ושותים , פרים ורבים ומתים כבני האדם . אגדות ומדרשים רבים מתארים כיצד השדים אורבים לקרבנותיהם ואף מפילים אותם ברשתם . בגלל כחם הרב להזיק , אפשר למצא בספרות היהודית הצעות רבות הנוגעות בדרכי ההתגוננות מפני השדים והרוחות הרעות . בימי הבינים גברה האמונה בקיומם של השדים , והיא באה לידי בטוי גם בקבלה , תורת הסוד היהודית . דלה רינה נאבק בסמאל בתלמוד מספר על עמיתים שהיו בין שדים לחכמים . אגדה עממית המתארת מאבק של אחד החכמים בסמאל , היא האגדה שנרקמה סביב דמותו של ייסף דלה רינה , מקבל שחי בצפת גמאה ה - 16 . אגדה זו מספרת כיצד המיט דלה רינה שואה על עצמו , כאשר נסה להביא את המשיח באמצעות לחשים , תפלות , צומות ומעשי נסים . היא שבה את סמאל , אך רחם זליו ונתן לו את מבקשו - לבונה להרחה . אז חזרו כחותיו של השבוי אליו והוא נתק את כבליו וברח . לאחר שלא עלה בידי יוסף דלה רינה להביא את הגאלה , שלח יד בנפשו . בספר " הזהר " , הספר המרכזי של הקבלה , ובספרי קבלה אחרים מתארים סמאל ולילית כבעל ואשה , שהשדים הם ילדיהם . כן מתאר בו ה " סטרא אתרא " - הצד האחר , צד הטמאה והרע . זוהי דמות שטנית העומדת מול עולם הספירות האלוהי , המוצאת את בטויה בעולם במעשי השדים . סמאל , המולך על כל השדים , מתאר לעתים כנלחם נגד המלאך גבריאל , לפעמים כנחש שפתה את אדם הראשון , ולפעמים כמלאך שהגן על יעקב במאבקו עם עשו אחיו . בהשפעת דמות השטן בנצרות , יש שהוא מתאר כשטן בעל קרנים . מקור השם לילית הוא בבלי . הרוחות הרעות " לילו"ו " לילתו " היו מפתות גברים ומסכנות נשים יולדות . בתלמוד ובספרות המדרשית מופיעה לילית כבעלת כנפים ושער ארך . דמות המציקה לבני אדם הישנים לבד בביתם . על פי התלמוד פתתה לילית את אדם , כאשר חי בנפרד מחוה , והשדים הם צאצאיהם . האמונה העממית היהודית טוענת שיש להניח קמעות על תינוקות רכים כדי להגן עליהם מפניה של לילית . אגדה זהר מדרשים קבלה שטן תלמוד סמבטיון נהר אגדי , המשליך אבנים כל השבוע ושובת בשבת , ומכאן שמו - ס ( מ ) בטיון . הספורים על הנהר רוחו מימי קדם ועד למאה ה - 19 . התלמוד מספר , כי אל מעבר לסמבטיון הגלו כמה מבין עשרת השבטים . הגולים לא חזרו למולדתם משום שלא יכלו לעבר את הנהר בששת ימי החל , היות שהוא זורק אבנים , ובשבת , כאשר הוא נח , הדבר אסור על פי ההלכה . אמתות קיומו של הסמבטיון נחשבה כמוכחת : כשרצה רבי עקיבא להוכיח כי השבת היא יום המנוחה , אמר : " סמבטיון יוכיח ! " . כשהופיע אלדד הדני במאה ה - 9 באירופה , היו בפיו ידיעות על " בני משה " ועל הסמבטיון , הנמצא בהודו או בחבש , וספוריו התקבלו ואף חזרו בפיהם של מחפשי עשרת השבטים במשך דורות רבים עד העת החדשה . במאה ה - 19 יצאו שליחים מירושלים לחפש את עשרת השבטים האובדים ואת הסמבטיון . הם חפשו אותם בהודו , בארם - נהרים , באפריקה המזרחית , על שפת הים הכספי , בספרד ובמקומות אחרים . משערים , כי מקורה של האגדה בידיעות שנפוצו מפעם לפעם על שבטים יהודיים היושבים בארצית רחוקות וחיים על נשקם . תרמו לפריחתה של האגדה גם הגעגועים על עשרת השבטים שאבדו ועל יהודים זקופי קומה הנהנים מחיי חפש , בנגוד למציאות היהודית המכרת של דכוי ואפליה . אלדד הדני עקיבא , רבי עשרת השבטים סמואל , הרברט לואיס מדינאי והוגה - דעות יהודי - בריטי . היה הנציב העליון הראשון בארץ - ישראל , לאחר שבריטניה קבלה את המנדט על הארץ . חי בשנים 1870 - 1963 . הרברט לואיס סמואל נולד בליורפול במשפחה יהודית אמידה . הוא למד באוניברסיטת אוקספורד . בגיל צעיר הצטרף למפלגה הליברלית הבריטית , ובשנת 902 1 נבחר ציר הפרלמנט מטעם מפלגה זו . בשנים 906 1 - 1916 מלא סמואל תפקידים שונים בממשלה הבריטית . ב - 916 ו היה שר הפנים . בשנים 1920 - 1925 היה הנציב העליון הבריטי בארץ - ישראל . בשנים 1931 - 1932 שמש שוב כשר הפנים . היה חבר בבית - הלורדים . סמואל נתפרסם בישרו הרב , בתבונתו ובכשרונותיו . בין השאר כתב כמה ספרים פילוסופיים והיה נשיא " החברה הפילוסופית המלכותית " . הרברט סמואל והבית הלאמי כל ימיו היה הרברט סמואל יהודי גא . כבר ב - 1914 נעשה ציוני והאמין כי ישוב ארץ - ישראל על ידי היהודים יהיה לטובת היהודים והאנגלים כאחד . בתזכיר שכתב בשנת 1915 הציע את רעיון הקמת הבית הלאמי היהודי לאישים שונים ולראש הממשלה ואף סיע לחיים ויצמן בהשגת " הצהרת בלפור " ( 1917 ) . מנויו לנציב עליון בארץ - ישראל עורר תקוות רבות בלב היהודים , שראו סימנים של ימות המשיח בכך שיהודי משמש שליט הארץ , דבר שלא ידעה מאז ימי החשמונאים . אולם לאחר שחוללו הערבים מהומות , טרח הנציב העליון לרכש את אמונם , ותקותם של היהודים נכזבה מעט . בשנת 1921 , בעקבות מארעות תרפ"א , הפסקה העליה לארץ והנציב העליון מנה את חג'אמין אלחסיני לכהנה הרמה של מפתי ירושלים . זה נצל אחר כך את מעמדו למלחמה ביהודים . בתקופת כהנתו של הרברט סמואל נתק

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר