סכר

עמוד:62

במקצת , או לסגר אותן - ובאפן זה מוסתים את כמות המים הזורמים בנהר . לפעמים יש , במקום המנהרות , שערים גדולים הסובבים על צירים , או שערים שאפשר להרימם ולהורידם - כמו השערים בסכר הקטן שבמוצא הירדן מן הכנרת , ליד דגניה , שבאמצעותם מוסתים את גבה מפלס המים בכנרת . אם הסכר משמש גם ליצור חשמל , יש בקרקעיתו מנהרות מיחדות , שבהן זורמים המים בעצמה רבה אל טורבינות המחברות למחוללים ( גנרטורים ) להפקת זרם חשמלי . על גבי סכרים גדולים סוללים בדרך כלל כביש , ובמקרים אלה הם משמשים גם כגשר . סכרים במזרח התיכון באזור שלנו , המזרח התיכון , נבנו כמה סכרים גדולים , בעקר לצרכי השקיה , אך גם ליצור חשמל . הגדולים בהם הם סכר אסואן על הנילוס במצרים , שמבחינת כמות המים שנאגרה מאחוריו ( באגם נאצר ) הוא השלישי בגדלו בעולם ( אחרי הסכר על מפלי אוון באוגנדה , אף הוא על הנילוס , סכר ברטסק על האנגרה בדרום סיביר ) וסכר אתאטורק על הפרת בטורקיה . הסכרים הראשונים בארץ - ישראל היו הסכר ליד נהרים בעמק הירדן , שנבנה ליצור חשמל ( ב - 1948 חדל לפעל ) , וסכר דגניה . מתישבי רביבים בנגב , שעלו על הקרקע ב - 1943 , בנו סכר לאגירת מי שטפונות על אחד מנחלי האכזב באזור , אך הוא לא מלא אחר התקוות שתלו בו . מאז הקמת מדינת ישראל נבנו בה עשרות סכרים באפיקים של נחלי אכזבו כדי לנצל את מי השטפונות להשקיה או להחדירם למי התהום . הסכר הגבוה בעולם הוא סכר נורק בטג'יקיסטן ; גבהו 300 מטר ! סכר הובר על הנהר קולורדו בארצות - הברית , שנחנך ב - 1936 , מתנשא לגבה 221 מטר . אסוואן חשמל ירדן , נהר כנרת מנוע נהר נילוס פרת וחדקל רביבים סכר , סכרים הסכרים הם קבוצת חמרים המצויים במזונות שונים . הם מצטינים בטעמם המתוק ומשמשים מקור אנרגיה חשוב לגוף . המולקולות של הסכרים הן בעלות מבנה אפיני ובנויות מפחמן , ממימן ומחמצן . כל הסכרים משתיכים לקבוצת אבות מזון הידועה בשם פחמימות . שמו הכימי של הסכר שבו אנו ממתיקים את התה או את הקפה , או נהנים מטעמו בגלידה או בשוקולד , הוא סוכרוזה . זוהי למעשה תרכבת של שני סכרים פשוטים : גלוקוזה ופרוקטוזה , אך מכיון שהוא הסכר הנפוץ ביותר , מכנים אותו סכר סתם . כאשר יחידות רבות של סכרים פשוטים מתחברות זו אל זו נוצרת מולקולה ארכה , שאינה מתוקה , כמו העמילן למשל ועוד תרכובות . מולקולות גדולות אלה הן המרכיב העקרי בקמח , שממנו אנו אופים לחם , עוגות ועוגיות . גם בדברי מזון מן הטבע , שהטעם המתוק אינו שולט בהם , כמו פרות למשל , מצוי סכר . אחדים מן הסכרים הידועים הם הגלוקוזה ( סכר הענבים ) , הפרוקטוזה ( סכר הפרות ) , המלטוזה ( סכר הלתת ) והלקטוזה ( סכר החלב ) . הפקת הסכר הסכר מופק מקנה סכר או מסלק סכר . את קנה הסכר מגדלים במטעים באזורים טרופיים ( חמים ) או סובטרופיים ( חמימים ) . בראש הארצות המגדלות קנה סכר עומדות קובה , הודו , ברזיל , הפיליפינים ואוסטרליה . את סלק הסכר לעמת זאת , אפשר לגדל גם באקלים קר והוא נפוץ באירופה וברוסיה . סלק סכר מגדלים גם בישראל . בבית - החרשת מרסקים את קנה הסכר או את סלק הסכר לפלחים דקים וסוחטים את המיץ העצור בהם . מתקבלת תמסה עכורה , שאותה יש לנקות ולסנן . אחר כך מחממים את התמסה עד שהמים שבה מתאדים ונותרים גושים צהבהבים - חומים . זהו הסכר החום , שלאחר זקוק הופך לסכר הלבן המכר לנו . הפקת אנרגייה חשמלית במתקן הידרואלקטרי הצמוד לסכר גדול . המים זורמים דרך המתקן ומניעים את להבי הטורבינות . הטורבינה מניעה גנרטור , היוצר זרם חשמלי ומעביר אותו לשנאי . השנאי יוצר מתח חשמלי גבוה , המוזרם בכבלים אל בתי הצרכנים .

קודם  |  הבא