סיקסק

עמוד:55

והנצחי . הגורו נעלה מכל תאור , והוא האל שברא את העולם כדי שהאדם יוכל להכירו ולעבד אותו . המאמין יכול להכיר את האל על ידי הפלחן ועל ידי המדיטציה , כלומר על ידי התבוננות פנימה לנפשו של האדם . ננק , מיסד דת הסיקים , היה הגורו האנושי הראשון . אולם הוא לא נחשב לאל אלא למורה רוחני . בעקבותיו באו תשעה ממשיכים . הגורו העשירי והאחרון שחי בשנים 1666 - 1708 , ארגן את הסיקים במסדרי לוחמים והוביל אותם להשגים צבאיים מרשימים . מאז שומרים הסיקים על מאפינים חיצוניים של לוחמים : שער ארך , זקן , חובשים טורבן ( סוג של כסוי ראש ) ופגיון . לאחר מותו של גובינד סינג השתנה הארגון החברתי והדתי של הסיקים , ככל הנראה על פי מצותו . במקום גורו יחיד המשמש כמנהיג רוחני ופוליטי , עברו הסמכיות לקהלה ולספר הקדוש של הסיקים , ה " גורו גרנת " . הדת הסיקית אינה מכירה בכתות ( קסטות ) הקימות בחברה ההודית , ולא במעמד המיחד של אנשי הדת . לפיכך נמשכו אליה מאמינים רבים שהשתיכו לכתות הינדיות נמוכות . " מקדש הזהב " באמריצר בירת חבל פנג'ב , שנבנה בסוף המאה ה - 16 , הוא האתר הקדוש שלהם . הסיקים נאבקים להשגת עצמאות בחבל פנג'ב ועל רקע זה נאבקים הקיצוניים שבהם בממשלה ההודית המרכזית . ב - 1984 התבצרו לאמנים סיקים ב " מקדש הזהב " שבאמריצר ומשם יצאו לפעלות טרור . חילי הממשלה ההודית המרכזית תקפו אותם והרגו בהם במקדש עצמו . באותה שנה נרצחה ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי על ידי שומרי ראשה הסיקים . מאבקם של הסיקים לעצמאות נמשך גם בשנים אלה . אסלאם הודו הינדואיזם זן סיקסק עוף ממשפחת החופמיים שבסדרת החופמאים , הכוללת את רב עופות המים של ארצנו וביניהם החופמי , הבצנית , הסיפן , הקיוית והתמירון . הסיקסק נקרא כך בגלל קריאתו החדה , הדומה לצליל שמו . הוא עוף יפה ויציב בארץ . צבעיו שחר , לבן וחום : הקדקד , הגרון והגחון שחרים ; הלחיים , החזה וקצה הבטן לבנים והגב חום . גדלו של הסיקסק כגדל יונה . בשעת מעופו מתבלטות כנפיו הלבנות בצדן התחתון העטורות באברות שחרות . רגליו ארכות והוא בעקר עוף קרקע . צבע הרגלים כהה ובכל רגל רק שלוש אצבעות . האצבע האחורית התנונה ולכן היא חסרה . מצב זה אפיני לעופות קרקע רבים והוא נפוץ אצל בני משפחת החופמיים . בשל מבנה רגלו אין הסיקסק עומד לעולם על ענפי עצים ושיחים שאינו יכול להאחז בהם באצבעותיו . הסיקסק מציד בדרבן קשה , המצוי במפרק כנפו , ובעזרתו הוא עט על יריבו - בן מינו בדרך כלל - ומכה אותו . הסיקסק שוכן על גדות מקוי מים ובשדות לחים . הוא אוכל בעקר חרקים , אך גם עכבישים , תולעים , סרטנים ירודים ורכיכות . בחרף הסיקסק יוצר להקות ומשוטט . באביב נוצרים הזוגות , שכל אחד מהם כובש לעצמו אזור מחיה ( טריטוריה ) . לאחר שקבעו להם אזור מחיה , הנקבה מטילה בגמה קטנה ארבע ביצים ירקרקות וזרועות כתמים חומים . הביצים מסוות בארח משלם וקשה לזהותן גם אם עומדים ליד הקן . יש פתגם ערבי האומר : " את ביצי הסיקסק תמצא רק בעזרת אללה " . שני בני הזוג דוגרים על הביצים במשך 20 - 24 יום ושניהם מטפלים באפרוחים , המסגלים לעופף בגיל ששה עד שבעה שבועות . גם לאפרוחים יש צבעי הסואה מצינים . הסואה חופמאים סיפן קיוית תמירון הסיקסק הוא בן משפחת החופמאים , וכמו רבים מבני משפחתו שוכן גם הוא על גדות מקווי מים . בשל מבנה רגליו הוא מתקשה לעמוד על ענפי העצים מבלי להיאחז בהם , אך לעומת זאת מצטיין בהליכה , מאז ימיו של הגורו האחרון , במאות ה - 18 - 17 , לובשים הסיקים את בגד הלוחמים המסורתי . ראשיהם מכוסים בטורבן , שיערם ארוך , על פניהם זקן ולמותניהם פגיון . בדרך זו מבקשים הסיקים , החיים כיום תחת שלטון הודו , להנציח את הישגיהם הצבאיים באותה התקופה .

קודם  |  הבא