עמוד:72

ספור אחר מתאר את עלילותיו של גלגמש , שליט ארך . גלגמש הצעיר , החזק והחכם חפש חבר שישוה לו . הוא מצא לבסוף את אנקידו , ההופך להיות חברו הטוב . יחד הם נלחמו במפלצת ענקית והשמידו אותה . לאחר מותו של אנקידו יצא גלגמש לחפש את אותנפישתים , שהיה הנצול היחיד במבול ששטף את הארץ . אותנפישתים שלח אותו להביא את צמח החיים הגדל במעמקי המים המתוקים . גלגמש צלל והשיג את הצמח , אולם במהלך מסעו אכל נחש את הצמח וזכה לחיי נצח במקום גלגמש ובני האדם . מיתוס זה מבטא את הקבלה וההשלמה עם תופעות המות והסופיות הקימים בחיי האדם . המיתולוגיה המצרית גם במיתולוגיה המצרית ספור הבריאה מתחיל מן המים . בתחלה היה קים האוקינוס , ומן הביצה ששטה עליו , נולד רע , השמש , שהיה אבי האלים . לרע היו ארבעה בנים שהפכו ליסודות העולם . גב - הארץ , תמך בשו וטפנות - האויר , והם החזיקו מעליהם את נות - השמים . גב ונות הולידו אתסת - אל המדבריות , את אוסיריס - אל האדמה , את איסיס - אלת הפריון , ואת נפתיס - שנשאה אחר כך לאחיה סת . אוסיריס ואיסיס נשאו והולידו את חורוס , שהיה אל האור והטוב . אוסיריס ואיסיס שלטו בעם בנדיבות והביאו ברכה למצרים . אולם סת קנא באחיו אוסיריס ורצח אותו . איסיס הצליחה לאסף את חלקי גופתו המבתרת של בעלה , ובעזרתו של אנוביס - האל שהמציא את החניטה - הצליחה לחנט אותו ולהשיבו לחיים . אוסיריס חי מאז מתחת לאדמה , והיה שליט עולם המתים . הוא הפך לאל המות והחיים שלאחר המות . חורוס נקם את נקמת אביו והרג את סת . חורוס נחשב לאבי השושלת הפרעונית ( מלכי מצרים הקדומה ) ולמגנה . דמיותיהם ועלילותיהם של האלים המצרים מתארים בפרוט רב בציורי הקיר שבקברי המלכים והאצילים של מצרים העתיקה . המיתולוגיה ההודית המיתולוגיה ההודית העתיקה מספרת באפוס " ריג ודה " . האלים החשובים הם בניה של האלה אדיתי - אם האדמה . ורונה - אל הידיעה והקסמים - היה שליט היקום . מיטרה בנו היה בעל דמות אדם ויצר חקים וסדרים לרוחת החברה האנושית . האל החשוב ביותר היה אינדרה , הלוחם . שלשת האלים נעזרו באלים פחותי חשיבות במאבקם נגד בניו של דנו ( החוסם ) . את הנורא שבהם , הדרקון ורוטרה , הצליח אינדרה להרג בעזרת הברק . עקב כך השתחררה החסימה ומי היקום זרמו בחפשיות ואפשרו את בריאת העולם . משלש אלים אחר המופיע בהינדואיזם בתקופה מאחרת יותר , הוא זה של רמה הבורא , וישנו השומר , ושיוה ההורס . באפוס " רמינה ומהברתה " לובשים האלים דמיות אדם . האל וישנו , הנקרא כאן רמה וקרישנה , יורד לעולם כדי להשליט בו סדר ולהחזיר את האזון בין האלים והאנושות . בשל פעלתו זו נחשב וישנה למציל האנושות . המיתולוגיה הסקנדינוית מקום משכנם של האלים במיתולוגיה הסקנדינוית הוא האסגרד , שבו לכל אל היה ארמון משלו . באגדה מספר על עץ הגורל - יגדרסיל - שמתחתיו נמצא מעין החכמה . אודין , ראש האלים , אשר שלט בשמים ובארץ רצה לשתות ממי המעין . אולם מי המעין נשמרו על ידי אל המים הענק מימיר . תמורת המים דרש מימיר מאודין את אחת מעיניו . אודין לא הסס , עקר את עינו , שתה מן המים וזכה בחכמה ללא גבול . אודין היה משגר את נערותיו הלוחמות , הולקיריות , לאסף גבורים שנהרגו בקרב , כדי להביאם לולהלה - " טרקלין החללים " - להשתתף במשתאות האלים . ספור אחר במיתולוגיה הוא ספורו של האל בלדור , שהיה בנו של אודין . בלדור חלם כי מותו קרב , ולכן השביעה אמו סצנה דרמתית מתון המיתולוגיה הסקנדינווית : הזאב פניר מתנפל על האל תור וכורת את ידו . איור מכתב - היד הדני " אידה " יציורים דמיוניים מאכלסים גם את המיתולוגיה המצרית, ביניהם הספינקס - דמות ענקית של אריה בעל פני אדם.

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר