מסכה

עמוד:171

שבהם היו המשתתפים מסתירים את זהותם האמתית מאחורי מסכה , בתוספת תלבשת משלימה . בנוסף לשעשוע שבדבר , אפשרו המסכות לחובשיהן להשתחרר מעט מכללי החברה הנקשים שהיו נהוגים אז , ולהתנהג ביתר חפשיות . עמים רבים נוהגים להשתמש במסכות ובתחפושות בחגים מסימים . במקסיקו יוצרים ב " חג המתים " מסכות מפחידות בצורת גלגולות , העשויות סכר . בתם החגיגות נוהגים המקסיקנים לנפץ את המסכות האלה ולאכל אותן . בארצות - הברית , ב " ליל כל הקדושים " ( הלווין ) , מתחפשים הילדים ולובשים מסכות של מכשפות , ערפדים ורוחות . במרפסות הבתים מצבות מסכות עשויות דלעת , שבתוכן דולק נר . בקרנבל בברזיל , שהוא חגיגה המונית של תהלוכת תחפושות המלוה במוסיקה וברקודים , עוטים רבים מן החוגגים מסכות . למרות שעל פי הדת היהודית אין לעשות מסכה ( מחשש עבודת אלילים ) התקבל המנהג לעטות מסכות בחג הפורים . המסכה אף הפכה סימן הכר של חג זה : מצות החג היא לשמח " עד לא ידע " - כלומר , עד שהאדם לא יוכל לזהות את עצמו או את חברו , ואין כמו המסכה היכולה לשמש לצרך זה . אטרוסקים אינדיאנים אסקימואים טרגדיה פורים פנטומימה קומדיה תאטרון מסנה , ז'יל מלחין אופרות צרפתי . האופרות שלו מתאפינות בלחנים הערבים לאזן , בתזמור המגון ובאוירה החושנית והמעדנת שבהן . הידועות שבהן הן " מנון " , " ורתר " , ו " דון קישוט " . חי בשנים 1842 - 1912 . ז'יל מסנה הפגין מגיל צעיר כשרונות מוסיקליים יוצאי דפן . בהיותו בן שמונה - עשרה הוא נרשם לקונסרבטוריון בפריס וסים אותו בהצטינות . ב - 1863 הוא זכה ב " פרס רומא " בזכות יצירה מקהלתית שחבר . זהו אחד הפרסים היקרתיים ביותר בצרפת , המעניק לזוכה מלגת למודים באיטליה . זכו בו מלחינים ידועים כברליוז , ביזה ודביסי . לאחר שסים את למודיו וחזר לפריס , הצליח מסנה , בעזרת ידידים , להעלות על הבמה כמה אופרות שכתב בעת שהותו באיטליה . אך יצירות אלה זכו להצלחה בינונית בלבד . עם הצגת האופרה " הורדוס"ב - 1881 זכה מסנה בהצלחה בולטת ראשונה . הוא המשיך לכתב עד מותו ובסך הכל כתב עשרים וחמש אופרות . האופרות שלו , שהידועות בהן הן " מנון " , " ורתר " - יצירה רומנטית על פי יצירתו של גתה , ו " דון קישוט " , מצטינות במנגינות ערבות , בתזמור מגון ובאוירה חושנית מעדנת , הממלאת את מקומו של היסוד הדרמתי , החסר לפעמים . יצירותיו התחבבו על הקהל הרחב והן מצגות גם היום בתדירות רבה על בימות האופרה בעולם . אופרה מוסיקה מסעי הצלב מסעות מלחמה והתישבות של נוצרים אירופים במזרח המסלמי ובארץ - ישראל בין השנים 1095 - 1291 . המסעות נקראו כך על שום הצלב , הסמל הנוצרי שמשתתפי המסע היו תופרים על בגדיהם . מקבל למנות כמה סבות עקריות למסעי הצלב : דתיות , מדיניות , חברתיות וכלכליות . בשלהי המאה ה - 10 ובמאה ה - 1 1 חלה באירופה התעוררות דתית בראשותה של תנועת נזירים , שקראה לחדוש פני הכנסיה ולחזרה בתשובה . רעיון החזרה בתשובה נקשר גם בעליה לרגל למקומות הקדושים לנצרות , בעקר בארץ - ישראל . במרוצת הזמן נהפכה העליה לרגל למצוה המביאה לכפרת עוונות . תנועת העליה לרגל באירופה לבשה ממדים נכרים וצלינים רבים התארגנו במחנות ושמו פניהם לארץ - ישראל . באותה תקופה גם נוצר במרכז אירופה מצב של עדף אכלוסיה : התמעטות מקורות הפרנסה בכפרים ובאחזות הפאודליות הביאה לכך , שרבים פנו לאזורים בלתי מישבים במזרח אירופה . מסעי הצלב פתחו אפשרות נוספת להגירה לאכלוסיה הזאת . משום כך לא יפלא שהראשונים שנענו לקריאה לצאת למסע הצלב היו אכרים ממרכז אירופה . האבירים , המעמד הלוחם באירופה באותה תקופה , היו מחסרי תעסוקה עם השתררות מצב של שלום יחסי ביבשת . הם חפשו דרך למלא את יעודם - הגנה על החלש ומלחמה למען הדת . במסעי הצלב מצאו פתרון לכך . מקצת האבירים גם עמדו בפני הבעיה שהאכרים נצבו בפניה - מחסור בנחלות . באמצעות המסע למזרח קוו לזכות באדמות ולהתישב עליהן . קנאותה של הכנסייה הקתולית ואדיקותם הרבה של בני אירופה בימי הביניים באו לידי ביטוי במסעי הצלב . הצלבנים ביקשו לגאול את קברו של ישו הנוצרי ובדרכם לארץ הקודש זרעו הרס רב , בעיקר בקרב הקהילות היהודיות . איור מכתב - יד מהמאה ה - 13 . המלחין הצרפתי , ז'יל מסנה , חיבר עשרות אופרות ערבות לאוזן המבוצעות גם בימינו . במיוחד ידועות האופרות " מנון " , " ורתר"ו " דון קישוטה

קודם  |  הבא