מנוע

עמוד:157

ותערבת הדלק והאויר נדחסת עד לנפח הקטן פי 14 מנפחה המקורי . כשהבכנה קרובה לראש הגליל , התערבת נצתת באמצעות ניצוץ שיוצר מצת חשמלי . נוצרת התפוצצות והבכנה נהדפת למטה בכח הגזים המתפשטים . זוהי הפעימה השלישית - פעימת ההתפשטות . כשהבכנה מגיעה לתחתית הגליל , נפתח שסתום הפליטה , וכשהיא שבה ועולה בהשפעת גלגל התנופה , היא דוחפת את הגזים השרופים החוצה מן הגליל . זוהי הפעימה הרביעית , שהיא פעימת הפליטה . כשהבכנה מגיעה לראש הגליל , מתחיל המחזור מחדש . לכן מנוע כזה נקרא : מנוע ארבע פעימות . בשתים מארבע הפעימות האלה הבכנה עולה , ובשתי האחרות - הבכנה יורדת . מנוע אחר הנפוץ בקטנועים , אופנועים ובסירות הוא מנוע של שתי פעימות . במנוע כזה עושה הבכנה בין הצתה להצתה של הדלק תנועה אחת של עליה וירידה . אין במנוע זה שסתומים , והפתחים שדרכם נשאב הדלק לגליל ויוצאים הגזים , נפתחים ונסגרים חליפות על ידי הבכנה . המבנה של המנוע הזה פשוט יותר ומשקלו קטן מזה של מנוע ארבע הפעימות . מנוע דיזל ובעית זהום האויר בשנת 1897 המציא הגרמני רודולף דיזל מנוע שרפה פנימית הצורך סולר . במנוע זה אין מצת , והדלק נצת בו בגלל ההתחממות שיוצרת הדחיסה . במהלך השאיבה זורם לחלל הגליל אויר בלבד . בגמר מהלך הדחיסה מתז הדלק אל תוך הגליל בלחץ גבוה . הדלק מתערבב עם האויר הדחוס והחם , ונצת מעצמו . מנוע דיזל חסכוני יותר ומנצל טוב יותר את האנרגיה שבדלק . משתמשים בו בטרקטורים , באניות וגם במכוניות . יש מנועי שרפה פנימית דומים למנועי בנזין - המונעים בגז ( כדגמת גז בשול ) . אף פתחו מנועי בנזין שבהם במקום בכנה רגילה יש בכנה המסתובבת בלי הרף עקב שרפת הדלק - הידוע בהם הוא מנוע ונקל - אולם השמוש המעשי במנועים אלה הוא עדין מועט . גזי הפליטה ממנועי בערה פנימית מכילים חמרים מזיקים לבריאות כגון פחמן חד - חמצני , גפרית דו - חמצנית ותרכובות עופרת . במיחד גורמים לזהום אויר מנועי המכוניות שמספרן הולך וגדל בערים הגדולות בעולם . המלחמה בזהום האויר כוללת פתוח מנועים שבהם שרפת הגזים משלמת יותר , וכן שמוש בדלק דל גפרית ועופרת . יתכן שבעתיד תפתר הבעיה , כאשר את מקומה של מכונית הבנזין תתפס המכונית החשמלית . מנועי טורבינה וסילון הטורבינה היא סוג של מנוע , הבנוי - עקרונית - מצנור , שבתוכו מרכבת מערכת להבים כדגמת להבי מאורר . בשנת 1884 המציא האנגלי צ'רלס פרסונס את טורבינת הקיטור - זרם של קיטור פורץ אל הטורבינה מתוך דוד ומסובב את להביה , בדיוק כמו שרוח מסובבת כנפים של שבשבת . תנועת הלהבים מעברת החוצה בעזרת ממסרה . היום משתמשים בטורבינות קיטור בתחנות כח ליצור חשמל ( גם בתחנות כח גרעיניות ) . טורבינה שמושית אחרת היא טורבינת גז . לטורבינה כזאת מזרימים גז הנצת בתוך הטורבינה ומתפשט , ואגב כך מסובב את להביה . לצרך תנועה מהירה של מטוסים , פתח מנוע הסילון . אחד הסוגים השמושיים הוא מנוע הטורבו סילון , הדומה במבנהו למנוע הטורבינה . עקרו הוא צנור , שבקצהו האחד נמצא מדחס בעל להבים ( דומה למאורר ) המזרים אויר פנימה , ובקצהו האחר יש " מאורר " נוסף . אל הצנור מזרימים דלק ומציתים אותו , כדי להגדיל את הלחץ בו . כאשר תערבת האויר והגזים השרופים יוצאת מן הצנור , היא מניעה את מערכת הלהבים האחורית . מכיון ששתי מערכות הלהבים נמצאות על אותו ציר , התנועה של המערכת האחורית מניעה את הקדמית השואבת אויר נוסף פנימה . הגזים הנפלטים מן הצנור מספקים כח דחף למטוס . מנוע חשמלי המנוע החשמלי נפוץ היום מאוד ומצוי לא רק במפעלי תעשיה , אלא בכל בית . משתמשים בו במכשירים חשמליים רבים , כגון מקרר חשמלי , מאורר ומערבל . יתרונותיו - יש לו נצילות גבוהה , כלומר סלק גדול יחסית של האנרגיה החשמלית הופך לתנועה , הוא אינו מזהם אויר ופעלתו שקטה . מנוע של מכונית מירוץ מסוג " קוברה " המנועים של מכוניות המירוץ חייבים להיות קלים , אמינים ומסוגלים לעמוד במאמצים קיצוניים . בהפסקות שבין קטעי המירוץ , טכנאים מיוחדים מטפלים במנוע ומכשירים אותו לקטע הבא . מנוע סילון של מטוס קרב . המדחסים שואבים את האוויר אל תא השריפה , ובו הוא מתערבב עם דלק סילון ונשרף בחום גבוה . הלחץ שנוצר מן השריפה מופנה אחורה אל צינור הפליטה ומספק דחף למטוס .

קודם  |  הבא