עמוד:154

על אלה של יסודות קלים מהם : תחלה גז אציל , אחריו מתכות , אחריהן אלמתכות , ולבסוף שוב גז אציל , וחוזר חלילה . בעזרת המערכה המחזורית אף נבא מנדליב מראש את קיומם של יסודות שלא היו מכרים בזמנו , ונחש בהצלחה את תכונותיהם . היום אנו יודעים כי מספרו הסדורי של יסוד במערכה המחזורית שוה למספר האלקטרונים שבאטום ולמספר הפרוטונים שבגרעין האטום . המערכה המחזורית של מנדליב תרמה תרומה מכרעת להתקדמות הכימיה , ובעקר להבנת מבנה החמר . מנדליב עסק גם במחקר תכונות הגזים ותכונות של תמסות , ואף חקר את הכימיה של הנפט . אטום אלקטרון יסודות כימיה מערכה מחזורית פרוטון וניטרון מנדלסון , משה פילוסוף יהודי גרמני , פרשן התנ"ך ומתרגמו לגרמנית , מראשי תנועת ה " השכלה " בקרב יהודי גרמניה ואחד האישים שהשפיעו השפעה גדולה על תולדות העם היהודי בדורות האחרונים . חי בשנים 1729 " 1786 . משה מנדלסון נולד בעיר דסאו שבגרמניה . את ראשית חנוכו - למודי היהדות , פילוסופיה , תנ"ך , ספרות עברית ודקדוק - קבל מפי אביו , שהיה סופר סת"ם . אחר כך למד אצל הרב דוד פרנקל , ובגיל ארבע - עשרה עבר עם מורו לברלין . בבירת גרמניה הרחיב את השכלתו ולמד מתמטיקה , לטינית , צרפתית ואנגלית . תחלה התפרנס ממתן שעורים פרטיים לילדיו של תעשין יהודי , אחר כך שרתו כמנהל חשבונות , ולבסוף נעשה שתפו . מנדלסון התידד עם המשורר והמחזאי הגרמני אפרים לסינג , שהכניסו לחוגי המשכילים הגרמנים . בלי ידיעתו של המחבר , ובעלום שמו , פרסם לסינג את ספרו של מנדלסון " שיחות פילוסופיות " , שרעיונותיו המקוריים ולשונו הגרמנית העשירה עשו רשם רב על הוגי הדעות הגרמנים . לשיא פרסומו הגיע מנדלסון עם הופעת ספרו הפילוסופי " פידון " , שעסק בשאלת נצחיותה של הנשמה . הספר נכתב בצורת שיחה , כמו ספריו החשובים של אפלטון היוני , ובזכותו כנה מנדלסון " אפלטון הגרמני " או " סוקרטס היהודי " . בעקבות הרעיונות הפילוסופיים שהגה מנדלסון , תבע ממנו כמר שויצי , לוטר , להסיק מסקנות ממשנתו ולהתנצר . וכוח זה הניעו להתעמק בה . תוצאות עיוניו היו הפרושים שכתב למקרא ולספר של הרמב"ם , והמפעל הגדול של תרגום התורה לגרמנית ( באותיות עבריות ) , שאותו השלים בעזרת צות מלמדים . תרגום זה תרם רבות להחדרת ערכי ההשכלה הכללית בקרב היהודים , שעד אז השתמשו בעקר בלשון יידיש , אך עם זאת עורר את התנגדותם העזה של הרבנים , אשר כמעט והטילו עליו חרם בשם כך . מנדלסון האמין כי על ידי הרחבת השכלתם הכללית של היהודים , תעלה קרנם ויגדלו זכיותיהם בארצות מושבם , וכי אין הדבר עומד בסתירה לשמירת המצוות ולנאמנות לערכי היהדות המקדשים . את הרעיונות האלה , שענינם מסכת היחסים בין הדת , המוסר והמדינה , פתח בספרו " ירושלים " , שבו הטיף לסובלנות ולהפרדה בין מצוות הדת ובין חקי המדינה . הוא התנגד לכפיה דתית , שכן שמירת מצוות היא חובה מצפונית בלבד , ורק המדינה , המענינת במעשים ולא בכונה שמאחוריהמי רשאית לכפות על האזרח את חקיה . עם זאת , אין לדעתו , נגוד בין השתים , שכן היהדות - שלא כנצרות - רואה בהצלחה הרוחנית המשך להצלחה הארצית , ועל כן השגת זכיות ליהודים ( אמנסיפציה ) היא גם הדרך לחיים יהודיים שלמים יותר . מנדלסון בטא את מאבקו של יהודי משכיל ונאמן לדתו על מקומו בחברה הנאורה ובתרבות של אירופה בעת החדשה , ונחל כבוד בקרב יהודים ולא - יהודים כאחד . משנתו נתנה דחיפה חזקה לתנועת ההשכלה והוא נחשב למנהיגה הרוחני . התנועות שצמחו מתוכה , ביניהן הציונות ותנועת היהדות הרפורמית , גם הן ראו במשנתו את אבן היסוד . אמנסיפציה אפלטון השכלה חכמת ישראל לותר , מרטין לסינג , גוטהולד אפרים סופר סת"ם סוקרטס רפורמים מנדלסון , פליקס מלחין ומנצח גרמני ממוצא יהודי . נכדו של הפילוסוף ופרשן התנ"ך משה מנדלסון . יצר בכל תחומי המוסיקה וכתב ברוח הרומנטיקה מוסיקה קמרית , סימפוניה מקהלתית ואופרה אחת , המצטינות בצלילן השוטף והנעים . חי בשנים 1809 - 1847 . פליקס ברתולדי מנדלסון גלה כשרון מוסיקלי מדהים בגיל צעיר מאוד . כשהיה בן אחת - עשרה הוא כתב באפן חפשי סימפוניות לכלי מיתר ומוסיקה קמרית . עשרה של משפחתו אפשר לו לטיל ברחבי אירופה ולהפגש עם גדולי התרבות האירופית בתקופתו , ביניהם גתה , שופן , ברליוז תחריט , נושא את דיוקנו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון , שזכה להערכה בקרב הגרמנים בשל דעותיו המקוריות , ובקרב היהודים בגלל פירושיו לתנ"ך ותרגום התורה לגרמנית .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר