מלתוס, תומס רוברט

עמוד:141

הנשואין והנזרות ממגע מיני . מלתוס פרסם מחקרים נוספים בנושא שהעסיק אותו , ביניהם " חק התפוקה הפוחתת " בחקלאות . בספרו זה טען מלתוס שבמשך הזמן ילכו וידלדלו האדמות המשבחות , ובני האדם יאלצו לנצל אדמות גרועות . עקב כך יעלה מחיר התוצרת החקלאית ותחריף מלחמת הקיום בין המעמדות . מלתוס ראה את העני ואת התמותה הרחבה כמצב מתמשך ומתמיד , וסבר שהן תופעות חיוביות ביסודן , כי הן מצמצמות את האכלוסיה ובכך מבטיחות את קיום המין האנושי כלו . ספרו של מלתוס השפיע על צ'רלס דרוין , שהצביע בתורת האוולוציה שלו על הקשר הקים בין הקדמה וההשרדות בחיים של יצורים מחוננים ביותר . בסוף המאה ה - 19 התגלו הנחותיו של מלתוס כלא נכונות . הגדול הרב של האכלוסיה באירופה ובאמריקה , שלוה בעליה בולטת ברמת החיים , הוכיחו את טעותו . מלתוס לא חזה את ההתפתחות הטכנולוגית בחקלאות ואת ההתפתחיות שהובילו לגדול בהכנסה ולירידה בקצב רבוי האכלוסיה בארצות המפתחות . אף שמרבית הנחותיו הפרכו היתה למלתוס תרומה חשובה למדעי החברה ולחקר בעיות היסוד של הכלכלה והחברה . הוא היה הראשון שהציג את בעית האכלוסיה כבעיה התלויה בתנאים כלכליים וחברתיים . מלתוס היה אף הראשון שהפנה את תשומת הלב לבעיות המזון והרעב של חלקים גדולים של האנושות . במחקריו הוא תרם לפתוחו של מדע הדמוגרפיה וסיע להתפתחות מדע האקולוגיה . הנאומלתוסיאנים בשנים האחרונות , בעקבות ההתרבות הטבעית הגדולה בארצות אסיה ואמריקה הדרומית , יש השבים לרעיונותיו של מלתוס . השגי הרפואה וההיגינה של העולם התעשיתי מפחיתים את שעור התמותה בארצות אלה , אולם הכלכלה בהן אינן מתפתחת בקצב מתאים . הצריכה והנצול הגדולים הורסים את המקורות הטבעיים . כל אלה הביאו להתפתחות ה " נאומלתוסיאנים " , כלומר חזרה לתאוריה של מלתוס ( נאו פרושו - חדש ) . אכלוסיה אקולוגיה כלכלה ממותה יונק קדום , בן למשפחת הפיליים , אשר נכחד מעל פני האדמה לפני כעשרים אלף שנה , בתם תקופת הקרח האחרונה . הממותה ( נקראת גם ממוט ) דמתה לפיל בן ימינו אך ראשה היה גבוה והיו לה שנהבים ענקיים ומעקלים כלפי מעלה . נמצאו שנהבי ממותה שארכם חמשה מטרים ומשקלם 400 קילוגרם . לפיל אפריקני ממצע יש שנהבים בארך 3.5 מטר ובמשקל 10 ו קילוגרם . השנהבים שמשו כפי הנראה לחפירה ולחשיפת המזון הצמחי שהיה מצוי מתחת לשלג ולקרח . שאר השנים היו מתאמות ללעיסה ולשחיקה של חלקי הצמחים , מזון הממותה . עורה העבה היה מכסה פרוה שצמרה צפוף וארכו חמשה סנטימטרים . על הפרוה היה שער ארך בצבע שחר או אדם שהגיע לארך 50 סנטימטר . מתחת לעור היתה לממותה שכבת שמן בעבי 10 סנטימטר , שהגנה היטב על החיה בפני הקר ושמשה לה כמאגר אנרגיה . הממותה היתה נפוצה באסיה , באירופה ובאפריקה והאדם הקדמון הכיר אותה ואף צד רבות ממנה . במערות של האדם הקדמון נמצאו ציורים של ממותות ובצרפת התגלו אף ממותות מגלפות על גבי שנהבי ממותות . בסיביר נמצאו ממותות אחדות קפואות ושלמות על עורן , פרותן ובשרן , שספקו מידע רב למדענים על חיה ענקית ומענינת זו . הגדולה בסדרת הפילאים היתה הממותה המלכותית : גבהה הגיע עד 4.20 מטר . יונקים פיל כמו בעלי - חיים גדולי מידות ומסורבלים אחרים , גם הממותה נכחדה מן העולם . היונק הענק דמה בצורתו לפיל שבימינו , הקטן ממנו במידותיו . בתמונה - שלד משוחזר של ממותה מוצג במוזיאון . הדיאגרמה ממחישה את תיאוריית האוכלוסייה של מלתוס . לדעת מלתוס , קיים חוסר איזון בין כמות המזון בעולם לבין קצב גידול האוכלוסייה בו . מקורות המזון ( היבולים ) גדלים בטור חשבוני , בעוד שהאוכלוסייה מתרבה בטור הנדסי .

קודם  |  הבא