מחול עממי ישראלי

עמוד:14

אמנים ושוחרי תרבות שהתלהבו מסגנונה החדיש . בראשית המאה ה - 20 החלו גם רקדנים באירופה לחפש דרכים חדשות להתבטא במחול האמנותי . שני אמנים - רודולף פון לבן ומרי ויגמן , היו בין הרקדנים הבולטים שסללו את הדרך למחול המודרני , שנקרא אז " המחול הגרמני " או " המחול ההבעתי " . רודולף פון לבן נולד בסלובקיה בשנת 1879 , יסד בית - ספר משלו בעיר מינכן ולמד בו לפי שיטת תנועה חדשה שעצב . תלמידתו מרי ויגמן , שהיתה לימים הרקדנית המודרנית החשובה ביותר בדורה , הנהיגה חדושים אחדים במחול . אחד מהם היה לרקד ללא מוסיקה או בלווי כלי הקשה , כגון תפים . באמצעות מחולותיה " מחול המכשפה " , " מחול אטי " , או " מחול ההתלהבות " , היא בטאה את עצמה ואת רגשותיה . בשנים שבין שתי מלחמות העולם ( 1918 עד 1939 ) הופיעו להקות מחול מודרני רבות במרכז אירופה . בין תלמידיהם של יוצרי המחול ההבעתי המודרני היו גם ברוך אגדתי , גרטרוד קראוס , לאה ברגשטין , הילדה קסטן , תהלה רסלר , נעמי אלסקובסקי ואחרים , שעלו לארץ ויסדו בישראל כוון אמנותי זה . פריחת המחול המודרני באמריקה בשנות ה - 50 הגיע המחול המודרני באמריקה לפריחה עצומה . יוצרים ובהם מרתה גרהם , דוריס המפרי , חוסה לימון ולסטר הורטון השפעו מהמחול המודרני האירופי ויצרו דרמות גדולות בתנועה . הנושא הספרותי , שנלקח פעמים רבות מהתנ"ך או מהמיתולוגיה היונית העתיקה , שמש לכוראוגרפים ( מעצבי המחול ) בסיס לרקודיהם . כך היה עד שהופיע מרס קנינגהם , אחד הרקדנים - הגברים הראשונים בלהקתה של גרהם , שכללה בדרך כלל רקדניות בלבד . הוא החל לפתח סגנון תנועה מודרני מפשט , כלומר תנועה לשמה , ללא מטען של משמעות ספרותית או פילוסופית . עד אז היה צריך " לפענח " , לחפש סמלים ומשמעיות במחול המודרני . רקודיו של קנינגהם היו במתכון חסרי משמעות מלולית או רעיונית . בכך הוא התקרב לבלט הקלסי . מרכיב נוסף בעבודתו היה גורם המקריות , שבעזרתו בקש להרחיב את מגון התנועות שלו ואת הרכביהן . את המקריות הוא השיג בתחבולות שונות , כמו למשל , הוא כתב על פתקים תנועות או צעדים אחדים ללא קשר ביניהם , והיה מוציא אותם מכובע , כמו בהגרלה , ואת התנועה שעלתה בגורל צרף למחול שלו . בשנות ה - 60 עברה מהפכה נוספת על המחול המודרני האמריקני , היא מהפכת הפוסט - מודרניזם ( שפרושה - מה שבא אחרי המודרניזם ) . יוצרי הסגנון הזה החלו להופיע מחוץ לאולמי תאטרון , באלפנים , בגלריות לאמנות או תחת כפת השמים . המחולות שלהם לא דרשו מימנות טכנית גבוהה , הנרכשת בשנות למוד ארכות . הם הרכבו מצעדים ותנועות יום - יומיים . גם התלבושות שלהם לא היו מיחדות לבימה : הם נעלו נעלי התעמלות ולבשו ג'ינס או כל לבוש רגיל אפנתי אחר . מחול מודרני ובלט באירופה חזר ותפס המחול המודרני את מקומו רק בשנות ה - 60 . בהולנד נוסד " תאטרון המחול של נדרלנד " , וכוראוגרפים אמריקנים מודרנים חשובים , כגון אנה סוקולוב , הזמנו אליו . גם יוצרים הולנדים גדולים כמו הנס זן מאנן החלו לעבד שם . הולנד הפכה למרכז של מחול מודרני אירופי . בשנות ה - 70 וה - 80 התפתח המחול המודרני בגרמניה לסגנון חדש , שנקרא תאטרון - מחול . במחצית השניה של המאה ה - 20 הצטמצם הפער בין הבלט החדש למחול המודרני . רב להקות הבלט המודרני מבצעות עבודות של יוצרים , המנצלים את השגי הטכניקה של הבלט המסרתי ומשלבים אותם ביצירות אמנות חדשניות ומודרניות . אקס ~ רסיוניזם בלט גרהם , מרתה מחול אמנותי בישראל קראוס , גרטרוד מחול עממי ישראלי מחול ששאב את השראתו מרקודי העדות השונות , עצב מחדש והתאם לאוירה הים תיכונית ולצרכים הישראליים . המחול העממי הישראלי החל להוצר בשנות ה - 40 , בעקר בקבוצים ובמושבים . בישראל מבחינים בין " מחול עממי"ל " מחול עדתי " . ( חלקה זו אינה קימת בארצות אחרות . ) מצד אחד , קימות מסורות של רקוד עדתי , כגון רקודיהם של יוצאי תימן , עולים מכורדיסטן , של חסידים ממזרח אירופה , ושל עדות אחרות , כגון הבדוים , הדרוזים והצ'רקסים . להקות רבות של חובבים מופיעות ברקודים אלה בצורה מבימת . מצד אחר רוח בצבור המחול העממי , המשלב בתוכו יסודות עדתיים וישראליים . יותר ממאתים אלף רוקדים מתכנסים היום בקביעות בחוגים ובהרקדות . הרקוד העממי הראשון , ההורה היא המחול העממי הישראלי הנפוץ ביותר . רוקדים אותו במעגלים בהתלהבות ובקצב מהיר .

קודם  |  הבא