מחול חברתי

עמוד:11

המחולות . בעקר העסיקה את ראש הקהלות במשך כל הדורות השאלה , מתי מתר ומתי אסור לגברים ולנשים לרקד יחד . אפשר להסיק מכך , שאכן התקימו רקודים מערבים , של גברים ונשים , אף שנאסרו פעמים רבות , משום שנראו לא מוסריים בעיני הרבנים . החל במאה ה - 13 מופיעים בקהלות אשכנז שבמרכז אירופה " בתי - מחול " ( " טנץ - האוס " ) מיחדים , שנועדו לעריכת נשפי חתנה או שמחות של ברית - מילה . כן מופיע המשג " מורה המחול " , הוא " מסדר החתנות " . זהו רקדן ומורה מקצועי , שהוא הגבר היחיד שמתר לו לרקד עם נשים , שאינן אשתו או בתו . בימי הרנסנס ( המאות ה - 15 וה - 16 ) , מופיעים , בעקר באיטליה , מורי מחול יהודים , שלמדו את הבנות והבנים של האצילים והמושלים את אמנות המחול , ואף יצרו למען תלמידיהם מחולות חדשים . אחד המורים האלה היה גולילמו אבראו דה פסרו ( בנימין היהודי , איש פסרו ) , שחבר ספרים על אודות אמנות המחול . תלמידיהם , הם שיצרו את הבלט החצרוני . במאות ה - 18 וה - 19 התפתחה במזרח אירופה מסרת של מחול יהודי מלא התלהבות ושכרון חושים ביחוד בין החסידים . המחול נחשב בעיני החסידים ואדמו " ריהם כחלק מהתפלה , בנגוד לדעת ה " מתנגדים " ורבניהם שלא ראו זאת בעין יפה . מסרת המחול בשמחות נמשכה בכל קהלות ישראל גם בעת החדשה באירופה , ובאזור הים התיכון . בתימן התפתחה מסרת ענפה של מחול ומוסיקה , הקשורה בפיוטים שבספר ה " דיואן " , בעקר יצירותיו של שלום שבזי , הקרובה לתרבות המחול של תושבי תימן הלא - יהודים . מסורות תימניות אלה השפיעו השפעה נכרת על התפתחות המחול העממי והאמנותי בישראל , בעקר בעבודתה של שרה לוי - תנאי , מיסדת " תאטרון מחול ענבל " . מחול עממי ישראלי רנסנס שבזי , שלום מחול חברתי המחול החברתי הוא חלק מהפעילות של המשתתפים בשמחות , בחגיגות , בנשפים , ובמפגשים חברתיים . מטרתו היא בדור , הנאה ויצירת קשרים חברתיים . המחול החברתי הוא תופעה עתיקת יומין , הנמשכת גם כיום והנפוצה בעולם כלו . המחול החברתי כולל מחולות - עם ומחולות של קבוצות לאמיות או אתניות ; מחולות סלוניים אירופיים ואמריקניים ; מחולות בני - זמננו , כגון הבריקדנס , מחול הג'ז והרוקנרול . הצד השוה של כל סוגי המחול האלה הוא שהם נרקדים להנאת הרוקדים . השמוש שנעשה בהם במופעי מחול בימתיים - אמנותיים הוא השאלה , ולא לכך נועדו מלכתחלה . מחול עממי שעוסקים בו רקדנים מקצוענים נפוץ בכל ארצות המזרח הרחוק , ובספרד . הפלמנקו הספרדי הוא בעצם מחול עממי , הדורש מימנות טכנית גבוהה ושנות למוד ואמון רבות . רב הרקודים הסלוניים - החברתיים באירופה ובאמריקה התפתחו ממחולות עם . הנפוצים ביותר במערב הם : ולס , טנגו , צ'רלסטון , פולקה , הורה , קוזצ'וק , קרקוביק . ולס . הולס הוא מחול זוגות סיבובי , שהתפתח בגרמניה ובאוסטריה במאה ה - 19 והתחבב מאוד על הצבור , למרות שנחשב בשעתו ל " לא מוסרי " בעיני רבים . זאת משום שבזמן מחול הולס חובק הגבר בידו האחת את מתניה של בת זוגו למחול , וגם משום הסיבובים הרבים שבו , הנעשים במקצבים לא סימטריים של 3/4 או 3/8 . הולס הוא בדרך כלל רקוד מהיר , אבל יש גם ולסים אטיים . הולס שמש למלחינים ולכוראוגרפים רבים בסיס ליצירות אמנות מוסיקליות , כגון הולסים הידועים של משפחת שטראוס , וליצירת מחולות בימתיים . טנגו . טנגו הוא מחול חושני דרום אמריקני , שנרקד בזוגות , כשהגבר מוביל את האשה , ולמעשה מכופף את גוו לאחור בסיומו של כל פסוק מקצבי . קצב הטנגו הוא של 2/4 עם סינקופות ( כלומר , הדגשת התו שאינו מדגש כרגיל , המרגש כהקפצה מעוררת ) . הטנגו הובא לאמריקה הדרומית מאפריקה על ידי עבדים , ובמהלך הזמן שלבו בו יסודות מהמחולות הספרדיים המסרתיים , כגון הבולרו . צ'רלסטון . מחול הצ'רלסטון מוצאו בדרום ארצות - הברית , בעקר בעיר צ'רלסטון . תחלה היה זה מחול , שנראה במופעי בדור של אמנים שחורים , כגון ז'וזפין ביקר . בשנות ה - 20 הוא היה לרקוד חברתי סלוני פופולרי מאוד . פולקה . פולקה הוא רקוד עם צ'כי לזוגות , ששמו נגזר מהמלה " חצי " בצ'כית . הפולקה התקבל כרקוד חברתי בראשית המאה ה - 19 . הוא מרכב מצעדים מהירים ונתור בסיום כל סדרת צעדים . הפולקה הוא אחד הרקודים החברתיים הנפוצים בישראל משנות ה - 20 ואילך . הורה . הורה הוא רקוד בלקני , הנרקד במעגל , שהובא לארץ על ידי אנשי העליה הראשונה , והפך לסמל הרקוד הישראלי העממי . קוזצ'וק . קוזצ'וק - מחול עממי מאוקראינה ורוסיה - מצריך יכלת טכנית גבוהה , כי הרקדנים - הגברים - אמורים להוכיח את עליונותם על ידי רקוד , תוך כריעה על הברך או הנפת רגלים באויר , שעה שהרקדן " יושב " על עקביו . השם שאול מהמנח קוזק , שפרושו איש חיל ולוחם . קרקוביק . קרקוביק הוא מחול זוגי עממי פולני ( על - שם העיר קרקוב ) . זהו מחול ערני וקופצני , במקצב של לצד הבידור וההנאה שבו , המחול החברתי הוא גם אמצעי ליצירת קשרים חדשים בין בני אדם ולהידוק קשרים קיימים . הוא אף מבטא את הייחוד התרבותי של עמים ושבטים . בתמונה - רקדני פלמנקו , ריקוד הדורש מיומנות טכנית גבוהה ושנים רבות של אימונים .

קודם  |  הבא