עמוד:158

ב . אפשר להסביר הבדלים אלה ב2- דרכים עיקריות : - שני מקורות ספרותיים שונים הנותנים ביטוי לשתי גישות שונות ביחס למעמד האישה וליחסים בין המינים . - כלל ופרט - הסיפור בפרק א הוא כללי ואילו הסיפור בפרק ב הוא פירוט של הסיפור הכללי . . 2 א . אפשר להסיק שהאישה נבראה לאחר שלא הצליח הניסיון למצוא לאדם בן-זוג מקרב בעלי החיים . יתר על כן , האישה נבראת מתוך גופו של האדם , כלומר , במובן מסוים הוא הבורא אותה . היבט נוסף של הנחיתות הנשית הוא בכך שהאדם הוא הקורא לאישה בשמה : "ויאמר האדם > ... ז ' את יקןךא אשה" ( פסי . ( 23 הקריאה למישהו בשם היא הצהרת בעלות עליו - כמו בפסוק , 19 כאשר האדם נותן שמות לחיות , ובדוגמאות נוספות במקרא . ב . בשמות כו 35 , המילה 'צלע ' מתפקדת במובן 'צד י או דופן . אפשר להסיק זאת בייחוד דרך הביטוי 'צלע צפון , ' כלומר צד צפון . גם בבראשית אפשר לפרש שיצלע' היא 'צדי ולא חלק שולי . על-פי פירוש זה , האישה אינה שולית לגבר , אלא מחציתו , כלומר שווה לו . או אז אפשר לקבל את הפירוש כי עם בריאת האישה נוצרה חלוקה בתוך 'זן האדם ' ונוצרו תת-זנים על-פי חלוקה מינית - גבר ואישה . . 3 בפסוק 18 אלוהים מביע חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים : "לא טוב היות האןם לבדו " ומציע פתרון : "אע ^ ה לו עזר כנגדו " . המשמעות המעשית של הפתרון , בפסוק : 19 "ויצר ... כל חית השדה " ... בפסוק 20 מתגלה כי הפתרון לא ענה על הצורך : "ולאדם לא מצא עזר כנג : דו " . אפשר להסיק כי בפסוק הבא ה ' מנסה פתרון נוסף לאותה בעיה : "ן 2 פל יהוה אלהים תךךמה על האדם ... TT T ויבן Iv . יהוה T : אלהים 7 : את v הצלע ... T ?? - לאשה : " . T לאחר מכן , אמנם אלוהים לא מביע שביעות רצון , אולם הוא אינו מנסה שוב למצוא פתרון לבעיית " לא טוב היות האךם לבדו " . מכאן אפשר להסיק כי הפתרון השני לבעיה הניח את דעתו . תשובות לשאלות בפרק : 5 איסור ( המופיעות בעמ' ( 76-75 . 1 על-פי בראשית ב , 25-22 , לפני האכילה מעץ הדעת היו אדם וחוה עירומים אך לא התביישו . כלומר , לא היה בעירום היבט מיני מגרה , אלא מראה רגיל של היצור הנקרא אדם . בפרק ג , פסוק , 7 לאחר תיאור הפיתוי והאכילה , כתוב כי הם מגלים את העירום , מתביישים ומכסים את עצמם , כלומר את איברי המין , בחגורות . האכילה גרמה לכך שמה שהיה קודם לכן טבעי ולא התפרש במובן מיני , הפך להיות מיני . . 2 א . מאפיינים אנושיים בדמות האל בבראשית ג - : 22 , 12-8 , הוא מהלך בגן לרוח היום כבן אנוש . - בפסוקים 12-8 אלוהים מחפש את האדם וקורא לו . הוא מנהל איתו דיאלוג כאילו הוא אינו יודע איפה הוא ומה " ' קרה . פן - " ^ בפסוק 22 אומר ה : ועתה י \ לח ידו ... כלומר , על-פי הכתוב אלוהים חושש מפני מעשיו הבאים של האדם ולכן הוא מגרש אותו מגן העדן , כדי למנוע ממנו את אכילת עץ החיים . . 3 א . צו אלוהים המקורי ( בראשית ב ... " : ( 17-16 , מכ יל עץ הגן אכ יל ת י אכל ומעץ הדעת טוב וךע לא ת י אכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות " . דבריו של הנחש ( בראשית ג ... " : ( 7-1 , אף כי אמר אלהים לא תאכלו- מכל עץ הגן ... לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יךעי טוב ורע " . ההבדלים : אלוהים מאפשר לאדם לאכול מכל עצי הגן , אוסר עליו לאכול מעץ הדעת ומזהיר מפני עונש מוות . הנחש , לעומתו , מקצין את האיסור של אלוהים וטוען כי אלוהים אסר לאכול מכל פירות עצי הגן . יתר על כן , הנחש מבטל את עונש המוות של אלוהים ונותן לאישה הסבר חלופי , כי אלוהים חושש שיהיה לאדם כוח כמו לו - ידיעת טוב ורע . ב . מטרת הנחש היא לפתות את האישה ולגרום לה לאכול מהפרי . הקצנת האיסור על האכילה והחלתו על כל הגן , הופכת את האיסור לבלתי אפשרי ולכן מפתה יותר לעבור עליו . ביטול עונש המוות מחליש את תחושת האיום . ההסבר על המניעים של אלוהים גורם לאישה לא לחשוש מהעונש ולהבין שלמעשה יש פוטנציאל אדיר של כוח באכילת הפרי , פוטנציאל אשר אלוהים , על-פי הצגת הדברים של הנחש , רוצה למנוע מהאדם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר