|
|
עמוד:84
המיתוסים האלה מחדדים כמה מהמאפיינים בסיפור קין והבל . השוו בין המיתוסים לבין הסיפור המקראי ) . מי מתעמת במיתוסים ומי מתעמת בסיפור המקראי ! מי התוקפן ומי המתון בכל אחד מהסיפורים ! כיצד מסתיים העימות כסיפור המקראי וכיצד הוא מסתיים במיתוסים - (! מהי משמעותם של ההבדלים , לדעתכם ! גם בספר שופטים בא לידי ביטוי המתח בין עובדי אדמה לרועי צאן . תארו את המתרחש לפי שופטים ו . 6-1 , מדוע אריב אתך , רועה-הצאן , אתך מדוע אריב , רועה-הצאן ? יאכל צא 1 ך את עשב שפת הנהר ישוטט צאנך באחו אשר לי יאכלו דגן בשדות ארן ושם עיי ] המרהיבים ישתו גד"ן ; וכבשותיך את מי תעלת אתון אשר לי ... ( ב י אופנהיימר ' , קין והבל , ' בתוך : ספר זיכרון לגדליהו אלון , עמ י ( 34 מיתוס שומרי אחר מתאר ויכוח בין אלת החיטה ובין אלת הצאן . כל אחת מהן מונה את יתרונותיה . לאחר שאל השמים , אנכ , מקשיב לדבריהן , הוא פוסק שאלת החיטה ניצחה בוויכוח . הטיעון שבזכותו היא ניצחה מעניין מאוד לענייננו ; הצאן יכול להיות מגורש ממקומו , בעוד שהחיטה נטועה תמיד באותו המקום . האם גם האל בסיפור קין והבל הפלה בין רועי צאן לעובדי אדמה ? האם המקצוע היה הרקע להבדל ביחסו אליהם ? ואולי היה מקצועו של קין נחות ממקצועו של הבל בעיני המחבר ? על פי אילו אמות מידה מעריכים מקצוע - תועלת ? מוסר ? האם במקומות אחרים במקרא יש ביטוי לעמדה כזאת כלפי עובדי אדמה ? £ רש " ר הירש" מוצא קשר בין עבודת האדמה לבין מוסריותו של האדם : " החקלאות דורשת את כל כוחותיו הגופניים של האדם ... עליו להקדיש את כל חייו לקיומו הגופני ; המושג 'קין / 'קנה' - ההכרה העצמית וגאות הקניין - מתגלים ביותר אצל החקלאי . בזיעת אפיו הוא הרוה את אדמתו , וזו נעשית לו לערך עליון,- היא הופכת לחלק של אישיותו , הוא נאחז בה ומתיישב ... האיכר הוא עבד לשדהו , ואדמתו מושכתו אליה . משנתן את צואת בעול רדיפת הקניין , גם רוחו נעשית כפופה ... דבר זה מביא לידי עבדות ... , זאת ועוד : בנקל יבוא לידי הערצת כוחות-הטבע , שבהשפעתם תלוי שגשוג שדהו . האמונה בה' ובמעלת האדם אבדה לראשונה אצל עמים חקלאיים,- שם התפתחו לראשונה עבדות ואליליות . כנגד זה , מעלה יתרה נודעת לחיי הרועה . עיקר עיסוקו ביצורים חיים,- הטיפול בהם מעורר רגשות אנושיים והשתתפות בצער הבריות . קניינו הוא נייד,- המקנה זקוק לטיפול הרועה , אך אין קיומו בידי אדם . כך יינצל הרועה מסכנת ההפרזה בערך עצמו ורכושו . משלח ידו לא יעסיק את כל כוחותיו,- אין הרוח נרתמת כל כך לעבודה , ועודנה פנויה לערכים אלהיים ואנושיים . משום כך היו אבותינו רועים , ומשה ודוד רעו את העדר . וכנגד זה אנחנו מוצאים , כי תועבת מצרים כל רועי צאן' [ בראשית cr לח . כל חסרונות החקלאות שנזכרו לעיל היו מצויים במצרים . תרבות מצרים הייתה תלויה בחקלאות,- היא התבטאה באליליות מחד - ובשעבוד האדם מאידך ... האמונה בה , ' חירות האדם וצלם האלהים - נשתמרו רק בלב אבותינו הרועים " . ( רש " ר הירש , חמשה חומשי תורה - ספר בראשית , עמ י נט-ס ) במה שונה עבודת האדמה מרעיית צאן לדעת הירש ? לדעתו של רש"ר הירש העדיף ה' את הכל על פני קין מפני שהבל היה רועה צאן ולא עובד אדמה . האם יש כסיס לפרשנות זאת בסיפור על קין והבל ובטקסט המקראי בכלל ? ? רש"ר הירש - רבי שמשון רפאל הירש ( גרמניה . ( 1888 -1 808 , פרשן מקרא ruin , דעות ומנהיג . עוד ע 7 הירש ראו עמ י . 1 44
|
|