|
|
עמוד:165
. 11 הדמיון בין הברכות - ברכת פרייה ורבייה : בראשית א : 28 , "פרו : ורבו : ומלאו : ? את הארץ V T T י " בראשית ט : 1 , "פרו וךבו ומלאו את הארץ " ההבדלים בין הברכות קשורים שניהם ליחסיו של האדם עם בעלי החיים : - יחסו של האדם לברואים אשר תחת אחריותו : לפי בראשית פרק א , תפקיד האדם הוא לכבוש ולרדות בחיות ; לפי בראשית פרק ט , תפקיד האדם הוא להשליט על החיות "מוךאכם וחתכם" כלומר , אופי היחסים בין האדם לבעלי החיים הופך לקשה ולמעמדי יותר . - מה מותר לאכול ! לפי בראשית פרק א , מותר לאדם לאכול רק מהצמחים ; לפי בראשית פרק ט , מותר לאדם לאכול גם בשר בעלי חיים , בתנאי שהוא אינו חי . כלומר , בהמשך להקצנת היחסים בין האדם לבין בעלי החיים , בעלי החיים מותרים מעתה למאכל האדם ( בתנאי שהבשר אינו חי , לפי פסוק . ( 4 . 12 . 13 א . תגובת האלוהים בשני הסיפורים היא תגובה מעשית של סיכול מחשבת האדם . בסיפור בני האלוהים התגובה חמורה יותר - השחתת הארץ כולה , ואילו בסיפור מגדל בבל התגובה ממוקדת במעשה עצמו . כ . המילה המנחה היא המילה 'שם , ' המייצגת את שאיפת האדם לחרוג מגבולו בשני הסיפורים . . 14 א . המים כיסוד בריאה מכונן : בפרק א , פסוקים , 11-6 מתואר תהליך הקשור במים . המים אינם נבראים אלא הם מובדלים למים עליונים ומים תחתונים . בתוך המים התחתונים חל תהליך של היקוות המים וחשיפת היבשה . לפי תיאור זה אפשר לומר : . 1 המים היו שם מלכתחילה . 2 . אלוהים שולט במים - מפריד , מגדר , מבדיל . המים כיסוד בריאה מאיים : בסיפור המבול , בעיקר בפסוק 6 בפרק ז " - ןסמבול היה מים על הארץ " . כמקרה זה המים הם יסוד מאיים ומשחית . גם כאן , ברור כי אלוהים הוא השולט במים , גם אם הם מתפרצים ממקומם . בישעיהו כז באיוב ז לח בתהילים עד ובדוגמאות נוספות - המים מוצגים כיסוד המורד באל ; ; , ; ומנוצח על ידו . ב . במיתוס 'אנומה אליש ' המים המיוצגים על ידי תאמת מאיימים להשמיד את האלים . אולם הם גם יסוד מכונן , שכן העולם נברא מגופה של אותה תאמת . . 15 א . בראשית א - התמודדות עם מיתוס מרד הים , בדרך של הכנסת המיתוס למקרא וקביעת עובדות חדשות : אלוהים ברא את התנינים . ב . תהילים קד - 26 , התמודדות עם מיתוס מרד הים , בדרך של הכנסת המיתוס למקרא ולעג ללווייתן : חבר בפמליית הים . ג . ישעיהו נא - 11-9 , התמודדות עם מיתוס מרד הים , בדרך של הכנסת המיתוס למורשת ההיסטורית של העם ובכך ניטרול המטען המיתי שלו . ד . איוב ז - 12 , קבלה של מיתוס מרד הים . הטיעון של איוב בפסוק זה מתבסס על התמונה המיתית הבסיסית שלפיה האל ריסן את הים המתמרד . ה . ישעיהו כז - 1 , התמודדות עם מיתוס מרד הים , בדרך של הכנסת המיתוס למקרא ותיאור מאבק פיזי בין כוחות לא שווים , אשר בסופו של דבר אלוהים מנצח בו .
|
|