|
|
עמוד:162
. 11 א . הזעזוע נוצר מהתיאור שה' מריח את ריח הקורבן . תיאור זה מציג את הי כאל גשמי בעל גוף . ב . על-פי הפסוק מךברים לב ה ' מתואר כמי שאוכל חלב זבחים ושותה יין נסכים . תיאור זה מחזק עוד יותר את תיאור ה' כבעל גוף האוכל ושותה . ג . לדעת אבן עזרא התיאור שה' הריח את ריח הניחוח של הקורבן הוא תיאור מטאפורי המבטא את העובדה שה' קיבל את הקורבן . תיאור ההרחה מבטא במושגים אנושיים שה ' היה מרוצה מהקורבן שהוקרב לכבודו . . 12 הדמיון : בשתי הברכות נאמר "פרו וךבו ומלאו את הארץ " ( פס ' . ( 28 השוני : א . תפקיד האדם ביחס לחיות ולארץ : בסיפור הבריאה מוצג הייעוד לשלוט בארץ ולמלא אותה ... " - מלאו : ? את ?? . הארץ : > % ? T T וכבשה ; T ? .: ורדו בדגת - : הים , "T - בסיפור המבול מודגש הייעוד להטיל פחד על חיות הארץ - "ומוראכם וחתכם יהיה על כל ח > ת הארץ " ... ב . היתרי אכילה עבור האדם : בסיפור הבריאה מותר לאדם לאכול רק צמחייה - "נתתי לכם רמש את כל עשב זרע ... יהיה לאכלה " : בסיפור המבול מותר לאדם לאכול גם חיות - " כל א ^ ר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק ע ^ ב נתתי לכם את כ יל . 13 " : פסוק : 6 1 "שפך 1 .. דם - האדם TTT T באדם TTT דמו ישפך . " '" T " מבנה כיאסטי בין שני חלקי המשפט : שופך - יישפך דם - בדמו האדם - באדם . המבנה התחבירי-סגנוני של המשפט מבטא רעיון תוכני , את רעיון 'מידה כנגד מידה . ' הרעיון התוכני - מי שישפוך את דם האדם , הוא ייענש בכך שדמו שלו יישפך . הניסוח בצורה של תקבולת כיאסטית מסייע וממחיש את הרעיון התוכני . . 14 ראב"ע מפרש את הצלע השנייה של התקבולת בכך שהוא מוסיף את המילה 'בעבור , ' כלומר בתמורה . העונש לשופך הדס הוא בתמורה לאדם שדמו נשפך . בכך הוא מדגיש את העיקרון ' מידה כנגד מידה . ' רד"ק מפרש : העונש יינתן על ידי הדיינים , כלומר , על ידי בית המשפט . לפי רד"ק האחראי לביצוע העונש אינו אלוהים אלא האדם , מכאן שאדם רשאי לשפוט ולבצע מעשה כזה של שפיכות דמים כעונש של 'מידה כנגד מידה' על שפיכות דמים . תשובות לשאלות בפרק : 8 מגדל ( המופיעות בעמ' ( 137 . 1 א . ביטויים דומים בשני הסיפורים : ' הבה ' - בסיפור מגדל בבל אומרים האנשים המתכננים לבנות מגדל . בסיפור פרעה אומר פרעה המנסה לעצור את ההתרבות של בני ישראל . לכאורה , את הביטוי 'הבה ' אומרות שתי דמויות בעלות תפקידים מנוגדים בשני הסיפורים : בסיפור המגדל - אלה העתידים לבנות ורוצים להתעצם בסיפור פרעה - ; זה המצווה לבנות ורוצה למנוע התעצמות . אולם למעשה , בשני הסיפורים אומרות ' הבה' אותן הדמויות - אלה המנסות לפעול נגד ה , ' ' פן ' - אומרים אנשי מגדל בבל ופרעה . זוהי מילה המבטאת חשש . בסיפור מגדל בבל המילה ' פן' מבטאת את חששם של אנשי מגדל בבל שמא יתפזרו בארץ . בסיפור פרעה היא מבטאת את חששו של פרעה שמא יתרבו בני ישראל . גם כאן , כמו בסעיף הקודם - הוראת המילה 'פן ' היא אותה הוראה , של חשש , אך גם כאן תוכן החשש מנוגד , וגם כאן יש התנגדות לתכניתו של האלוהים . ' בנייה' - בסיפור מגדל בבל - דרך למימוש תכנית אנשי מגדל בבל לממש את תכניתם . בסיפור פרעה - דרכו של פרעה להעניש את בני ישראל ולמנוע את התרבותם . שוב - המילה אותה מילה , המעשה אותו מעשה , אלא שהכוונה לכאורה הפוכה . במבט על - שני מעשי הבנייה של אנשי מגדל בבל וענישת בני ישראל - כוונתם לפעול כנגד תכניתו של האלוהים . ב . פרעה חושש מהתרבותם של בני ישראל וממצב של מלחמה בעתיד , מלחמה שבה יצטרפו בני ישראל לאויבי מצרים . בשל חששו הוא משעבד את בני ישראל לעבדים ולוקח מהם את החופש שאולי יאפשר להם להצטרף למלחמה בעתיד . ג . בסיפור מגדל בבל ה ' מתערב בגלל החשש ממרידה של בני האדם . בסיפור מצרים ה ' מתערב מתוך נאמנות לבריתו עם אבות האומה .
|
|