|
|
עמוד:53
כשאל מתחתן עם אישה נראה כי בני האלוהים אינם בני אדם הכפופים לאל , וכי כל אחד מהם ממונה על עם אחר . ייתכן שמדובר במלאכים , כפי שהניחו חז " ל , וייתכן שמדובר באלים זוטרים , כפי שעולה מהשוואת הסיפור הזה לכתבים באוגרית . T חז"ל הניחו שמדובר במלאכים כי לא הסכימו לקבל את האפשרות שלאל המונותאיסטי יש משפחה . בספרות האוגריתית 'בני האל' נזכרים פעמים רבות , ושם הם כל האלים שבפנתאון חוץ מן האל הראשי . סיפור בני האלוהים ובנות האדם הוא בעצם סיפור על שחיתות : בני האל רואים את בנות האדם , ויופיין מושך אותם . הם לוקחים להם נשים 'מכל אשר בחרו . ' בן תמותה רגיל אינו יכול לקחת , כלומר להתחתן , עם כל אישה שירצה , שכן חוקי החברה והמעמד , ואולי רצון האישה , מגבילים אותו . רק בן האל הממונה על הארץ יכול לקחת כל אישה שירצה . הסיפור הזה אינו שונה מסיפורים רבים במיתולוגיות של עמי האזור . המיתוס האוגריתי מספר על זיווג בין אל לאדם , והמיתולוגיה היוונית מרבה לעסוק בנושא הזה . למשל , אאוס , אלת השחר , התאהבה בטיתונוס בן האנוש , ובגלל התאהבות זאת הוא נידון לחיי נצח ; ואפרודיטה , אלת האהבה , התנתה אהבים עם אניקסס , שהיה אדם . מן השידוכים האלה בין אל ואדם נולדו גיבורים מופלאים ולעתים אלים חדשים : מהזיווג של זאוס , אבי האלים במיתולוגיה היוונית , עם האישה לדה , נולד פולידאוקס , אחד מאלי ספרטה ; ואסקלפיוס , אל הרפואה , נולד מהזיווג של אפולו עם קורניס בת התמותה . מדוע הזיווג של אלים עם בני אדם מעסיק את המיתוסים הקדומים ? נראה שהתשובה קשורה ליחסים בין האדם לאלוהים . המיתוסים האלה נוגעים בגבולות שבין העולם האלוהי לעולם של בני האדם . המיתוסים היווניים בכלל , והמיתוסים הנוגעים בזיווג בין בני אדם לאלים בפרט , משקפים תפיסה שלפיה הגבול בין האדם לאל הוא דק מאוד . האל נראה כמו אדם . לעתים הוא מתרועע ומתיידד עם בני האדם , ויש שבני תמותה הופכים בעצמם לאלים . כיצד נתפס הגבול הזה בסיפור המקראי על בני האלוהים ובנות האדם ? הפסוק המבטא את השיפוט על המעשה הוא פסוק קשה , ובכל זאת אפשר להבין את כוונת הדברים ; פסוק 2 בבראשית ו פותח במילים ' לא ידון רוחי . ' למילה 'ידון ' אין פרשנות מוסכמת וברורה , אבל המשך הפסוק קובע , שתוצאת הזיווג בין בני האלוהים לבנות האדם היא בשר ודם : "כשגם הוא בשר " , הילדים מן הזיווג בין האלים לבנות אדם הם בני אדם . וכדי לחדד את ההבדל בין בני האדם לאלים , האל מקצר את משך חיי בני האדם וקוצב אותם ל120- שנה . במיתוסים היווניים הגבול בין האדם לאלוהים הוא גבול דק , ואילו בבראשית אי אפשר לחצות את הגבול הזה - מהזיווג בין אלים לבני אדם נולדו כני תמותה ולא אלים . בן תמותה אינו יכול להפוך לאל . תוצאה נוספת של הזיווג כין בני האלים לבני האדם היא גם דמויות יוצאות דופן , הינפילים' ויאנשי השם , ' ענקים מיתולוגיים וגיבורים . אולם גם הדמויות האלה 'היו בארץ בימים ההם , ' גם הם מתו מזמן .
|
|