|
|
עמוד:93
הצדק האלוהי מוצא ביטוי דומה בדברי ירמיהו ובמזמור בתהילים . בשני המקרים מובעת האמונה שהאל נותן שכר לצדיקים ופוגע ברשעים . בשני המקרים שכרו של הצדיק מדומה לעץ שתול על פלגי מים , כלומר למי שחי בביטחון ובורך בפוריות . מבחינתו של ירמיהו דברים אלה אינם סוף פסוק , והוא מתבסס עליהם כדי לזעוק על חוסר הצדק שבמציאות . זעקה זו חוזרת ועולה בספר ירמיהו כמה פעמים , בדרך כלל על רקע הרדיפות שהוא חווה . ביטוי ברור לזעקה זו , המשלב את המוסכמות הסגנוניות של המזמור עם הזעקה האישית , מצוי בפרק יב : ירמיהו , שהציג קודם את השקפת העולם שלו בנוגע לשכרם של הצדיקים והרשעים , זועק עכשיו כשהוא רואה שההשקפה שלו לא מתממשת במציאות . מדוע הרשעים זוכים לשלווה ואינם נענשים ? ירמיהו משתמש בדימויים שהשתמש להצגת הצלחת הצדיק כדי להציג את שגשוג הרשעים ; במקום שהצדיק יהיה כעץ שתול על פלגי מים , האל נוטע את הרשע , ורשע זה עושה פרי וזוכה לשלווה שהובטחה לצדיק , אולם אין לראות בקטע קצר זה זעקה לירית שירית כללית . הנביא מדבר כאן על חוויותיו שלו , והרשעים הם כל מי שפוגעים בירמיהו . ירמיהו כאילו מתכתב עם תהילים פרק א , שקבע "כי יודע הי דרך צדיקים ודרך ךשעים תאבד , " ותובע לממש את האמירה הזו על שני חלקיה - הוא תובע מהאל להתבונן במעשיו של הצדיק , ירמיהו , ולהתנקם במי שרוצה לפגוע בו : תגובת ירמיהו לגילויים של חוסר צדק בעולם שונה מאוד מהתגובה שמייחס המדרש לאלישע בן אבויה : אלישע בן אבויה מסיק שאם העולם אינו מתנהל בצדק , כנראה שאין אל צודק המנהל אותו . נקודת המוצא לזעקתו של ירמיהו היא הפוכה : " צדיק אתה ה " ... ' ( יב ( 1 , רק העובדה שהאל הוא צדיק , שהוא מחויב לצדק , מאפשרת לירמיהו לבוא אליו בטענות , ואף כמעט לתבוע את האל למשפט : " כי אריב אלין ; אך משפטים אדבר אותך " ... ( יב ( 1 ,
|
|