|
|
עמוד:86
הלב מתהפך ומתחרט : שאול המלך הופך ל"איש אחר" כשליבו מתהפך ; האל מחליף את לב העם : השינוי של מצב הלב מעיד על התפיסה , שאישיות אינה נתפסת כמשהו סטטי ויציב , והאדם יכול להשתנות במהלך חייו ( לטובה ולרעה . ( כי * יות ואיברים אחרים לא רק הלב משמש לציון עולמו הפנימי של האדם במקרא . ירמיהו קורא : "מעי מעי" לא מכיוון שהוא סובל מכאבי בטן חזקים ( או לפחות לא רק בגלל זה , ( אלא כדי לתאר מצב רגשי מסוים . גם איברים פנימיים אחרים , כמו כליות , כבד וקרביים , משמשים למטרה זו . במקרא ובספרות של הארצות השכנות כמה מהאיברים האלה נזכרים בצמידות ללב . כך , למשל , הצמד "כליות ולב" המופיע בירמיהו יא " ) 20 , בוחן כליות ולב ( " חוזר גם במקורות אוגריתיים . יש הסבורים שזיהוי פעולות מנטליות עם איבר כמו הכליה נבע מכך שהכליה היא איבר פנימי ומוגן מאוד , איבר המוקף בקרומים וברקמות שומניות . כך , למשל , כשמדובר ספר איוב רוצה לבטא פגיעה רגשית עמוקה הוא מתארה במילים : וכשהוא רוצה לתאר געגועים עזים הוא משתמש בביטוי השימוש במעיים כמקומם של חיבוטי הנפש , או השימוש בלב כמקומן של המחשבות , נראה רעיון זר ומוזר עבור אדם בן זמננו . אולם היכן באמת נעשות הפעולות המנטליות השונות ? המדע המודרני יודע למקם פעולות וכשרים מסוימים באזורים שונים במוח , ואין כיום ספק שהמוח הוא מרכז לפעולות מנטליות רבות של האדם . האם גם ייסורי מצפון , אהבה , תחושה מבשרת רע או התרוממות רוח - האם גם הן התרחשויות הממוקמות במוחל שאלה זו מתקשרת לשאלות נוספות , פילוסופיות ואנתרופולוגיות , העוסקות באופן שבו בני האדם תופסים את היחס בין הגוף לנפש . במקרא סוגיות הקשורות לבעיות גוף ונפש רק נרמזות ואולי אף אינן קיימות כלל , מפני שבמקרא ( כמו בתרבויות המזרח הרחוק ) אין הבחנה חדה בין גוף לנפש . ההבחנה המוכרת כיום התגבשה מאוחר יותר בפילוסופיה היוונית העתיקה , לאחר כתיבתם של רוב ספרי המקרא . למשל , המילה יעפש" במקרא מתקשרת לרצייה ולהשתוקקות "רוחניות : " אבל גם לרעב פיזי : אוגרית היא עיר עתיקה ששכנה מצפון לארץ ישראל , בצפונה של סוריה של היום . נתגלו בה שורה של כתבים מהמאות 13-15 לפני הספירה . העם שישב במקום היה כנעני . כתבי אוגרית מסייעים רבות בפרשנות המקרא .
|
|