|
|
עמוד:84
* 1 V ו * ב . כו * יות ואיברים cnnx wwn הו * ב כאשר מת אדם חשוב במצרים העתיקה , האנשים שהופקדו על חניטת גופו התירו לעצמם לשנות את מקומם של איבריו הפנימיים , כל עוד מראהו החיצוני נשמר . רק את הלב הקפידו החונטים להשאיר במקומו . הם גם צירפו לגופו של המת קמע עשוי אבן אדומה המייצג את הלב . מצויד בלבו ובקמע ירד המת לשאול , ושם הא נשפט לפני האל אוזיריס . האל תחיות שקל את הלב , ועל פי תוצאות השקילה חרץ את דינו של הנפטר . המצרים הקדמונים האמינו שהלב הוא מקום מושבה של הנפש בגוף האדם , ולכן על פי הלב ייחרץ הדין . אמונה זו לא הייתה ייחודית למצרים העתיקה , אלא הייתה נפוצה בכל העולם העתיק . בעברית המקראית שימושיו המושאלים של הלב נוגעים לשורה של תפקודים הקשורים לעולמו הפנימי של האדם . לפניכם רשימה של תפקידים שממלא הלב בספרות המקרא , וכמה מקורות מקראיים שמהם לומדים על תפקידים אלה . ציינו איזה תפקיד מופיע בכל מקור . תפק » ד » הלנ ו , מקום הסוד מקום הע ? כ רו מקום התעוזה A מקור העקשנות . 5 מקור התאווה . 6 מקום השנאה . 7 מקום ההכנה רו מקום האהבה ח מקום החכמה דו מקום השמחה על פי אמונתם של המצרים הקדמונים אדם שמת מובא למשפס בפני הא 7 ים , והם מניחים על כף אחת של n"mnn את ליבו , ועל הכף האחרת - את האמת . תוצאות השקילה הזו חורצות את גורלו של המת בשאול , בתמונה - פפירוס משנת 350 לפני הספירה בערך המתאר כיצד הגבירה נפראיס מובלת לשאול , וליבה נשקל בפני האלים .
|
|