|
|
עמוד:64
מסיפור האתונות של שאול אפשר ללמוד על תכונה אופיינית נוספת של הנביא העממי - הנביא מקבל תשלום עבור נבואותיו . כששאול ונערו ( משרתו ) מחליטים לפנות לשמואל שאול אומר : ... " ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו . . ויסף הנער ל 7 ננרת את שאול ~ T ויאמר ' הנה •• נמצא T : " בידי * T : רבע T * שקל 7 7 י כסף : ' 7 T ונתתי ?~ T לאיש * : האלהים והגיד לנו את דרכנו " ... ( שמואל א ט 8-7 , כלומר , נראה כי מדובר בנוהל רווח . בעיניהם של נביאים קלאסיים , כמו מיכה , נטילת תשלום בעבור "שירותים נבואיים" היא מעשה שלא ייעשה ( מיכה ג . ( 11 , הנביא עמוס מדגיש כי הוא אינו נביא "מקצועי , " אלא אדם מהשורה שחווה לפתע התגלות ונקרא לשליחות : " ויען 1 עמוס - T ויאמר 7 אל : 7 אמציה T : — לא נביא ? T א נכי : - ולא בן 7 י נביא ? T א נכי כי בוקר ' ? א נכי ובולס ?? שקמים : ? . ויקחני ? IT ? ? ה' מאחרי •• ?? -: - ' / xx / 7 ויאמר אלי ה' לך הנבא אל עמי ישראל " . ( עמוס ז ( 15-14 , לעומת נביא כמו עמוס , הנלקח מאחורי הצאן , אנו פוגשים בין הנביאים העממיים נביאים "מקצועיים" כמו "בני הנביאים" - נביאים שחיו בצוותא והשתמשו ב"טכניקות" התנבאות שונות ( מלכים ב ב . ( 15 , ביטוי ל"טכניקות" מעין אלה מצוי אולי בסיפור על הנביא אלישע , הזקוק למנגן כדי שתשרה עליו הנבואה ( מלכים ב ג . ( 15 , ראשוני חוקרי המקרא סברו שצורך זה מעיד כי הנביאים העממיים , כמו מתנבאים מעמי הסביבה , היו מגיעים לנבואה במצב של אקסטזה , וכדי להגיע למצב זה נעזרו במוזיקה ובריקוד . הם לא ציפו להשראה האלוהית שתבוא עליהם לפתע . הנביא העממי גם מחולל ניסים - אליהו מחיה ילד מת ( מלכים א יז , ( 24-17 , אלישע מרפא את המים הרעים של העיר יריחו ( מלכים ב ב , ( 22-19 , ואיש האלוהים משתק את זרועו של ירבעם ( מלכים א יג . ( 5-1 , הנביא הקלאסי , לעומת זאת , בדרך כלל אינו מחולל ניסים , אלא לכל היותר מציג מעשים סמליים שונים . חוקר המקרא והוגה הדעות יחזקאל קויפמן הסתייג מההבחנה החדה שבין הנביאים העממיים לנביאים הקלאסיים . הוא הראה כי הנבואה הקלאסית צמחה מתוך הנבואה העממית ושמרה על כמה מתכונותיה , כי גם לנביאים העממיים היו תכונות שיוחסו בטעות רק לנביאים הקלאסיים , וכי ניצני "תורת הנביאים , " ניצני העקרונות שאפיינו את הנביאים הקלאסיים , הופיעו כבר אצל הנביאים העממיים . העקרונות של הצבת המוסר שבין אדם לחברו לפני הפולחן , והצגת החזון של קץ האלילות והאמונה באל אחד , מצויים כבר אצל הנביאים העממיים אך מנוסחים בניסוח מעודן יותר , פחות חד , מהניסוח של הנביאים הקלאסיים . וי , בי \ 1 / ואו * ל בממצאים ארכיאולוגיים מתרבויות שכנות ( כמו מצרים ואוגרית ) נמצאו עדויות למתנבאים . אופי הנבואה שהשתקף מממצאים אלה היה התנבאות מתוך אקסטזה , או ניחוש בעזרת אמצעים שונים . בעקבות ממצאים אלה סבר קויפמן כי "הנביא מופיע לפני העם כשליח אלוהים וזוהי המידה העושה את הנבואה הישראלית חטיבה מיוחדת בעולם " ... ( תולדות האמונה הישראלית , כרך א , עמ' . ( 723 כלומר , הנביא כשליח , הממלא תפקיד חברתי , הוא תופעה ייחודית לתרבות הישראלית , תופעה שאין לה אח ורע בתרבויות השכנות . דעתו זו של קויפמן נסתרה בחלקה בעקבות חשיפת הארכיונים של העיר הקדומה מארי בשנת . 1936 כמה מהתעודות שנמצאו בארכיונים אלה נוגעות לנביאים במארי , שלא התנבאו באופן "מקצועי" ולא השתמשו בטכניקות מאגיות שונות , אלא חוו התגלויות חדפעמיות ביוזמת האל . בין הנביאים האלה מצויים גס נשים ונערים , ולמסרים שהם נושאים יש אופי של קלאסי עממי
|
|