|
|
עמוד:115
לפני טקס הקידושין נערך בין הצדדים הסכם הקרוי כתובה . בכתובה מפורטים חובותיו של הגבר כלפי אישתו במהלך הנישואין , שעיקרם חובת הפרנסה : הגבר מתחייב לשלם עבור מזונותיה , בגדיה , הוצאותיה הרפואיות ועוד . כן נקבע בכתובה איזה חלק מרכושו של הבעל תקבל האישה אם תתאלמן . הכתובה קובעת גם את חובותיו הכספיים של הבעל כלפי אישתו אם יתגרשו . חובת כתיבת הכתובה מנומקת בכך שחייהם המשותפים של גבר ואישה חייבים להיות מבוססים על חוזה המבהיר את חובותיהם זה כלפי זה . בחברה המסורתית הכתובה מגוננת על האישה בכך שהיא מקשה על הגבר לגרשה ללא עילה . בקהילות ובעדות יהודיות שונות נערכים טקסים ואירועים הקודמים לקידושין . אחד מהם הוא טקס החינה , הנפוץ בקרב יהודים שחיו בעבר בארצות מוסלמיות כמו מרוקו , הודו ותימן ( ראו תיאור הטקס בסוף הפרק . ( יש העורכים לכלה ולחברותיה ולחתן ולחבריו מסיבות ובהן הם נפרדים סמלית מחיי הרווקות . טקס הקידושין נערך תחת חופה - יריעת בד מקושטת , המחוברת ל4- מוטות . בתקופות מסוימות נהגו להכין את המוטות מעצים שניטעו ביום לידתם של החתן והכלה . המוטות נישאים בידי קרובי משפחה או ידידים , כסמל לתמיכה משפחתית וחברתית . החופה מסמלת את קורת הגג המשותפת שבני הזוג נכנסים אליה לאחר הנישואין . רוב היהודים הנישאים בטקס דתי במדינות אחרות בעולם , עורכים את הטקס בתוך בית הכנסת ; בישראל , רבים נוהגים להציב אותה תחת כיפת השמים ולערוך את הטקס מחוץ לבניין . כיפת השמים מסמלת את הקדושה השמימית , ואילו החופה מסמלת את הקדושה הנוצרת באמצעות הנישואין בחיי האדם על פני האדמה . החתן והכלה מגיעים לטקס במיטב בגדיהם . הכלות נוהגות ללבוש שמלות לבנות מהודרות , שצבען מסמל טוהר וקדושה וכן פוריות ( שכן גם צבעו של החלב , חלב האם , הוא לבן . ( בחלקו הראשון של הטקס נוהגים ( בקרב חלק מעדות ישראל ) לערוך הקפות - הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים . הרב מחזיק כוס יין ומברך : " ברון ' t אתה t - ה , ' אלהינו ??? . ; מלו I v v ל העולם , t t בורא ?? פרי : הגפן v - י " . החתן והכלה לוגמים מכוס היין , והרב מברך את ברכת הנישואין : " בר t וך אתה t - ה , ' א להינו מלך ' v - . העולם , t t אשר r קדשנו ' t : במצותיו t : ? : וצונו : t על - העריות , t-: t ואסר t : לנו t את v הארוסות , -: t והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חפה וקדושין . ברוך אתה ה , ' מקדש עמו ישראל על ידי חפה וקדושין " . אז אומר החתן : "הרי את מקדשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" והוא עונד על אצבעה של הכלה את טבעת הנישואין . לאחר מכן הרב קורא בקול את נוסח הכתובה . על חובותיה של האישה בנישואין חובת פרנסת המשפחה מוטלת בכתובה רק על הגבר , אך כבר בעת העתיקה נקבע שגם לאישה חובות בעלות ערך כספי כלפי כעלה - חובות שאינן מופיעות בכתובה . חובות אלה נקבעו כדי ליצור כין בני הזוג הדדיות , והן מכתות "מעשה ידיה . " כספרות המסורתית הכוונה למלאכות הבית - ניקיון , בישול , טיפול כילדים ועוד . כן חייבת האישה לשתף את כעלה ברווחים שיש לה ממלאכות שהיא עושה בביתה , כגון מכירת בגדים שתפרה או תבשילים שהכינה . חלוקה זאת של העול בין הגבר לאישה תאמה את חלוקת העול בין כני זוג בקהילות יהודיות מסוימות בעבר , אך בימינו היא רחוקה מן המציאות . רבות מן הנשים היהודיות עובדות כיום , כשכירות וכעצמאיות , והן נוטלות חלק ניכר בפרנסת משפחותיהן , וגברים לא מעטים נוטלים חלק במלאכות הכית .
|
|