|
|
עמוד:36
ב . נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן ? הַקִיפוּ . בְּכָל הָעוֹלָם יֵשׁ קִיבּוּצִים . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַבָּתִים בַּקִיבּוּץ הָיוּ גְדוֹלִים . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַחֲבֵרִים אָכְלוּ יַחַד בַּחֲדַר הָאוֹכֶל . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַיְלָדִים גָרוּ בַּבַּיִת עִם אַבָּא וְאִימָא . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַיְלָדִים אָכְלוּ וְיָשְׁנוּ בְּבֵית יְלָדִים . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַקִיבּוּץ לֹא נָתַן כֶּסֶף לַחֲבֵרִים . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַקִיבּוּץ נָתַן לַחֲבֵרִים בַּיִת, אוֹכֶל וּבְגָדִים . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן פַּעַם הַחֲבֵרִים בַּקִיבּוּץ לֹא אָהֲבוּ לָשֶׁבֶת בַּגִינָה . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן ג . מָה אַתֶם חוֹשְׁבִים - מָה הֲכִי כֵּיף בַּקִיבּוּץ שֶׁל פַּעַם ? בַּקִיבּוּץ הָיוּ שָׂדוֹת שֶׁל יְרָקוֹת וְשֶׁל חִיטָה, וְהָיוּ גַם פָּרוֹת וְתַרְנְגוֹלוֹת . הַחֲבֵרִים עָבְדוּ רַק בַּקִיבּוּץ, אֲבָל הַקִיבּוּץ לֹא נָתַן לָהֶם כֶּסֶף . הַקִיבּוּץ נָתַן לָהֶם בַּיִת, אוֹכֶל, בְּגָדִים, נַעֲלַיִים וּמִשְׂחָקִים לַיְלָדִים . בַּקִיבּוּץ הָיְתָה בְּרֵיכָה גְדוֹלָה . בַּקַיִץ כּוּלָם הָלְכוּ לִשְׂחוֹת וּלְשַׂחֵק בַּבְּרֵיכָה . בַּקִיבּוּץ הָיְתָה גִינָה גְדוֹלָה עִם עֵצִים וּפְרָחִים . כּוּלָם יָשְׁבוּ שָׁם יַחַד, שָׁמְעוּ סִיפּוּרִים, שָׁרוּ, צָחֲקוּ וְנָחוּ . 36
|
|