|
עמוד:97
ג . נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן ? הַקִיפוּ . לְיַד הַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁל נַחוּם הָיוּ הַרְבֵּה בָּתִים גְדוֹלִים . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן נַחוּם לֹא אָהַב אֶת הַמָקוֹם הֶחָדָשׁ . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן נַחוּם צִייֵר צִיוּרִים בַּמָקוֹם הֶחָדָשׁ . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן חָבֵר שֶׁל אַבָּא לֹא אָהַב אֶת הַצִיוּרִים שֶׁל נַחוּם . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן נַחוּם רָצָה לִהְיוֹת צַיָר . נָכוֹן | לֹא נָכוֹן ד . נַחוּם נָסַע לִלְמוֹד צִיוּר בִּירוּשָׁלַיִם . מָה אַתֶם חוֹשְׁבִים - מָה הוּא מַרְגִישׁ : פּוֹחֵד ? שָׂמֵחַ ? מִתְרַגֵשׁ ? לָמָה ? למורה | בסעיף ד המטרה היא לעורר מחשבה של התלמידים על רגשות של נער צעיר שעוזב את הבית והולך ללמוד במקום רחוק . אחרי שהתלמידים כותבים את התשובה כדאי לבקש מהם להסביר בעל פה מה הם חשבו . 4 כֵּי ף בְּתֵ ל אָ בִ י ב ! 97
|