|
|
עמוד:130
כָּל הַיוֹם רַק הָלַכְנוּ וְהָלַכְנוּ . אֲנִי עָיֵף . כָּל הַיוֹם, כָּל הַשָׁבוּעַ עַכְשָׁו אַתָה יָכוֹל לָנוּחַ . 20 . הַשְׁלִימוּ . כָּל הַדֶרֶךְ | כָּל הַבּוֹקֶר | כָּל הַמִשְׁפָּחָה | כָּל הַכִּיתָה | כָּל הַשְׁכֵנִים | כָּל הָאוֹכֶל לְמַיָה יֵשׁ יוֹם הוּלֶדֶת מָחָר . הִיא עוֹשָׂה מְסִיבָּה . הִיא מַזְמִינָה אֶת שֶׁלָה - 20 תַלְמִידִים וְתַלְמִידוֹת . הַהוֹרִים שֶׁלָה מַזְמִינִים גַם אֶֶת - סַבָּא וְסָבְתָא, דוֹדִים, דוֹדוֹת וּבְנֵי דוֹדִים . אִימָא וְאַבָּא שֶׁל מַיָה בִּישְׁלוּ אוֹכֶל טָעִים וְסִידְרוּ אֶת הַבַּיִת . מַיָה רָצָה מִבֵּית הַסֵפֶר הַבַּיְתָה . הִיא רָאֲתָה אֶת עַל הַשׁוּלְחָן וְצָחֲקָה : "יֵשׁ פֹּה הַרְבֵּה אוֹכֶל . אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַזְמִין גַם אֶת בַּבִּנְיָן . " 130
|
|