|
|
עמוד:39
8 . הַשְׁלִימוּ . יוֹנָתָן מְדַבֵּר עִם דָנִיאֵל בַּטֵלֵפוֹן . למורה | התלמידים משלימים את השיחה בעקבות המידע שקראו על הקיבוץ . הַי דָנִיאֵל . הַי יוֹנָתָן, אֵיפֹה אַתָה הַיוֹם ? אֲנִי לֹא אוֹמֵר ! אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ עַל הַמָקוֹם וְאַתָה אוֹמֵר אֵיפֹה אֲנִי . טוֹב . אַתָה יָכוֹל לְהַתְחִיל . אֲנִי בְּמָקוֹם קָטָן . יֵשׁ פֹּה פַּעַם הָיוּ פֹּה פַּעַם הַיְלָדִים גָרוּ אֲבָל הַיוֹם הֵם רֶגַע . אֲנִי יוֹדֵעַ . אַתָה בַּקִיבּוּץ ! אֵיךְ אַתָה יוֹדֵעַ ? דוֹד שֶׁלִי גָר בְּקִיבּוּץ . אֲנַחְנוּ מְבַקְרִים הַרְבֵּה בַּקִיבּוּץ שֶׁלוֹ . אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכֵּיף לָגוּר בַּקִיבּוּץ . גַם אֲנִי . עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַבְּרֵיכָה בַּקִיבּוּץ . אֵיזֶה כֵּיף לְךָ ! לְהִתְרָאוֹת ! בָּתִים יָפִים וּגְדוֹלִים . 2 ק וֹ פְ צִ י ם לַ כִּי נֶ רֶ ת 39
|
|