סיפורו של דֶסְפֶֶּרוֹ

עמוד:157

קֵייט דִי-קָמִילוֹ 157 נחוש לצוד כל פירור . בשעה שאחיו הגדולים, המבוגרים ממנו, אכלו, דספרו עמד בשקט במקומו בראש נוטה הצידה . "אתם שומעים את הצליל המתוק-המתוק הזה ? " הוא שאל . "אני שומע פירורים של עוגה נופלים לאנשים מהפה ונוחתים על הרצפה," אמר אחיו טוּלֶז . "זה מה שאני שומע . " "לא . . . " אמר דספרו . "זה משהו אחר . זה נשמע כמו . . . הממ . . . דבש . " "אולי יש לך אוזניים גדולות," אמר טולז, "אבל הן לא מחוברות אל המוח שלך כמו שצריך . דבש לא שומעים . דבש מריחים . כשיש דבש להריח . ועכשיו אין . " "בני ! " נבח אבא של דספרו . "קדימה . תוציא את הראש מהעננים ורוץ לחפש פירורים . " פרק 3 | היֹה היה פעם אחיו ואחיותיו של דספרו ניסו ללמד אותו כיצד עכבר צריך להתנהג . אחיו פֶרְלוֹ לקח אותו לסיור בטירה כדי להדגים בפניו את אוֹמנות הריצה הבהולה . "תתנועע מצד לצד," הִנחה אותו פרלו, ציפורניו שורטות את רצפת הטירה המְמוֹרֶקֶת . "כל הזמן תסתכל לאחור, קודם לימין, אחר כך לשמאל . אל תעצור בשום מקרה . " אבל דספרו לא הקשיב לפרלו . הוא עמד והביט באור שניגר פנימה מבעד לחלונות הזכוכית הצבעונית בטירה . הוא עמד על רגליו האחוריות והצמיד את הממחטה אל ליבו והביט מעלה, מעלה, מעלה אל תוך האור הבוהק . "פרלו," הוא אמר, "מה זה פה ? מה כל הצבעים האלה ? אנחנו בגן עדן ? " "לכלָרוחות ! " צעק פרלו מפינה רחוקה . "אל תעמוד שם באמצע האולם ותדבר על גן עדן . תתנועע ! אתה עכבר, לא בן אדם . אתה מוכרח לרוץ . " "מה ? " אמר דספרו, שלא הסיר את עיניו מהאור . אבל פרלו נעלם . כמו עכבר טוב, הוא נבלע בחור בספִינֵי הרצפה . אחותו של דספרו, מֶרְלוֹ, לקחה אותו לספרייה של הטירה . אור זרם פנימה מבעד לחלונות גבוהים וארוכים ונחת על הרצפה בכתמים צהובים בהירים . "הנה," אמרה מרלו, "בוא איתי, אח קטן, ואסביר לך את הדקויות הכרוכות בכרסום נייר . " מרלו טיפסה במהירות על כיסא ומשם קפצה ועלתה על שולחן שהיה מונח עליו ספר ענקי, פתוח . "מכאן, אח קטן," היא אמרה בשעה שזחלה ועלתה על דפי הספר . ודספרו עלה בעקבותיה מהכיסא, לשולחן, אל הדף .

קודם  |  הבא