פורים

עמוד:191

פורים 191 החוקרת ד"ר תמר עילם גינדין מצביעה על פרטים נוספים המופיעים במגילת אסתר ומתאימים למִמְצָאִים אַרְכֵאוֹלוֹגִיִים ולטקסטים נוספים שנכתבו באותה תקופה . דוגמאות לכך הן שמות הדמויות ותיאור המשתה . השם מַרְדֻכָּא, הלוא הוא מרדכי, היה שם נפוץ בפרס העתיקה ; ושמה העברי של אסתר היה הדסה, על שם פרח ההדס, שיש לו חשיבות בתרבות הפרסית הקדומה . במגילה מתואר הארמון המפואר, שפע האוכל והיין במשתה, ושימוש בכלי זהב : "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ . " ( מגילת אסתר א, ז ) תיאור זה מתאים לידע ההיסטורי על המִשְׁתָאוֹת של המלכים הפרסים . עם זאת, ד"ר עילם גינדין מציינת שיש במגילה גם פרטים שאינם מתאימים לידע שלנו על התקופה . לדוגמה, במגילה כתוב "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" ( מגילת אסתר א, ט ) , אבל אנחנו יודעים ממקורות היסטוריים שונים שבתקופה זו בפרס, גברים ונשים ערכו משתאות משותפים . אי-התאמה נוספת היא שאנו יודעים שבפרס של אותה תקופה מלכה הייתה חייבת להיות בת אצולה ואילו במגילה מסופר שאשחוורוש הכתיר את אסתר חסרת המעמד למלכה : "וַיָּשֶׂם כֶּתֶר-מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ" ( מגילת אסתר ב, יז ) . ויש עוד פרט שמעסיק את החוקרים : סיפור המגילה אינו מוזכר במקורות היסטוריים נוספים . ד"ר עילם גינדין מסבירה, שבגלל זה, ובגלל חוסר ההתאמה בחלק מהפרטים, עולה השאלה אם האירוע התרחש כפי שמתואר במגילה . ממצאים ארכאולוגיים - שְׂרידים מן העבר, כמו חפצים או מבנים, שעוזרים לנו ללמוד איך אנשים חיו פעם . גביע ליין עשוי זהב מהממלכה הפרסית . בעיר הָמָדָאן שבאיראן ישנו מבנה קבורה שלפי המסורת קבורים בו אסתר ומרדכי . יהודים שמגיעים למתחם הקבר נוהגים לפנות לאסתר בבקשות .

קודם  |  הבא