עמוד:71

71 לחשוב פעמיים בשני הסיפורים שקראתם הופץ מידע שאינו אמין, אולם יש הבדל ב כוונה של מי שהפיץ את המידע . . לפי דעתכם, מה היו הכוונות של מפיצי המידע בסיפורים שקראתם ? מידע שגוי רוב המפיצים של ידיעות מוטעות עושים זאת ככל הנראה ללא כוונה רעה, ומתוך אמונה שהמידע שהם מפיצים הוא נכון . לפעולה זו קוראים הפצת מידע שגוי . במקרה של ה"נחש" בפלפל – אין ספק שהמידע היה שגוי : מספר מומחים לביולוגיה שבחנו את הסרטון קבעו באופן חד-משמעי שהיצור בתוך הפלפל הוא סוג של תולעת, לא ארסית ולא מזיקה ! אז איך קרה שהמידע השגוי הזה הופץ לכל כך הרבה אנשים ? יוצרי הסרטון כנראה חשבו שהתולעת היא נחש, לא התייעצו עם מומחים – ופרסמו . ומה בקשר לאנשים ששיתפו את הסרטון ? גם הם לא עצרו לחשוב פעמיים . הסרטון עניין או זעזע אותם, והם רצו לחלוק את החוויה עם אחרים, ואולי אפילו להזהיר אותם מסכנת ה"נחש" בפלפל . לעומת זאת, בסיפור על הכרטיסים להופעה לא מדובר על מידע שגוי אלא על מידע שקרי או מזויף , כלומר מידע כּוֹזֵב . כשמישהו מפיץ מידע כזה בכוונה הוא מפיץ חַדְשׁוֹת כָּזָב , ובאנגלית – פֶיְיק נְיוּז . חדשות כזב – "פֶיְיק נְיוּז" "פייק ניוז" הן ידיעות כוזבות ( מזויפות, לא אמיתיות ) או מידע שגוי, המופצים מתוך כוונה ברורה להטעות , כמו במקרה של הכרטיסים להופעה . מי שהפיץ את הידיעה עשה זאת כדי לגרום לאנשים להזדרז ולהזמין כמה שיותר כרטיסים . יש עוד סיבות שבגללן יוצרים מידע כוזב : להשפיע על דעות, לשנות התנהגות, לקבל פרסום וחשיפה רחבה, וגם מתוך כוונה לפגוע באחרים כדי להרוויח מכך . לדוגמה : אדם פרסם ברשת החברתית תמונה של פיצה עם ג'וק, כתב שהתמונה צולמה בפיצריית "מָאמָא לוּנָה" שבארצות הברית, והזהיר שלא להגיע אליה . אנשים שראו את הפוסט נגעלו והפסיקו להזמין פיצה במקום . אבל אנשי ועד השכונה שבה נמצאת הפיצרייה בדקו את הנושא וגילו שהתמונה חושבים בצורה ביקורתית – חוקרים מידע

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר