|
|
עמוד:172
172 ראש השנה התרבות היהודית מעודדת מחלוקת הלל ושמאי הם חכמים יהודים שחיו לפני כ- 2,000 שנה . תלמידיהם של הלל ושמאי נחלקו לשני מחנות – בית הלל ובית שמאי, והמחנות האלה היו ידוּעים במחלוקות ביניהם, כלומר באי-הסכמה לגבי הלכוֹת ומנהגים בנושאים שונים . המחלוקות האלה התקיימו רוב הזמן מתוך כבוד הדדי, והן משמשות דוגמה לכך שאפשר גם להתנגד לעמדתו של האחר וגם לא לפגוע בו . כפי שנאמר במשנה : כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם ; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם . ( אבוֹת ה, יז ) הלכות : כללים וחוקים ביהדות שעל פיהם נוהגים המאמינים . מה קרה ? מחלוקת לשם שמיים, כלומר מחלוקת מתוך רצון להבין ולברר עד הסוף ולא בשביל הוויכוח ומתוך הרצון להיות צודקים, יכולה להמשיך ולהתקיים תמיד . היא מעשירה ומַפְרָה את הלומדים . תרבות המחלוקת היא ערך חשוב שהִנְחִילוּ חכמים, שהדגישו שהמחלוקת צריכה להתקיים ביושר לב ומתוך הקשבה וכבוד הדדי . לפניכם מחלוקת בין שני אנשים . יש חילוקי דעות בנוגע לצד שבו צריכה לעבור הגדר ? אם היינו יכולים להזיז את סלע המחלוקת הכול היה מסתדר . בתפילה כתוב : "ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב בין כל בני אדם", כלומר לא יהיה ויכוח בין בני אדם . מה דעתכם, האם אפשר שלא יהיו ויכוחים בין בני האדם ? והאם רצוי או כדאי שלא יהיו ויכוחים ? הסבירו . בואו נדבר
|
|