|
|
עמוד:7
״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחְזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ . ״ עַל מָה אַתֶם בּוֹחֲרִים לְהוֹדוֹת ? הָכִינוּ פִּנְקַס תוֹדוֹת וְכִתְבוּ הַיוֹם, וּבְכָל יוֹם בַּשָׁבוּעַ הַקָרוֹב, 3 דְבָרִים לְפָחוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם אַתֶם בּוֹחֲרִים לְהוֹדוֹת . אִם תִרְצוּ, תוּכְלוּ לְשַׁתֵף וּלְהַרְאוֹת אֶת פִּנְקַס הַתוֹדוֹת שֶׁלָכֶם לַחֲבֵרִים, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּמוֹרִים . תְפִלַת מוֹדֶה אֲנִי מַזְכִּירָה לָנוּ שֶׁכָּל יוֹם הוּא מַתָנָה, וְשֶׁאֵין לִרְאוֹת אֶת הַדְבָרִים כְּמוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם . גַם בַּשִׁיר שֶׁתִקְרְאוּ, הַמְשׁוֹרֶרֶת מִתְרַגֶשֶׁת שׁוּב וָשׁוּב מֵהִתְחַדְשׁוּת הַטֶבַע . הִנֵה מַתְחִילָה שָׁ נָה חֲדָשָׁ ה . נְקֻדָה לְמַחֲשָׁבָה : הַאִם הַהוֹדָיָה שִׁנְתָה אֶת הַדֶרֶךְ שֶׁבָּה אַתֶם חוֹשְׁבִים אוֹ מַרְגִישִׁים ? אָנוּ מַתְחִילִים כָּל יוֹם בְּהוֹדָיָה לה' וּבָאֱמוּנָה שֶׁלוֹ בָּנוּ, שֶׁנַרְבֶּה מַעֲשִׂים טוֹבִים . 7 7
|
|