|
|
עמוד:10
קְטַנִָה - גְָדוֹלָה בַּמִַקְהֵלָה נוֹעַָה אוֹהֶבֶת מְאוֹד לָשִׁיר . אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנוֹעַָה מַפְְסִַי קָָה לָשִׁיר רַקָ כְּשֶׁהִיא נִרְדֶמֶת . רוֹנִי, אֲחוֹתָה הַגְדוֹלָה, שָׁרָה בַּמַקְָהֵלָה שֶׁל בֵּית הַסֵַפְֶר . רוֹנִי אוֹמֶרֶת : "חֲבָל, רַקָ בְּגִיל תֵשַׁעַ תִתְקַָבְּלִי לַמַקְָהֵלָה ! " נוֹעַָה הֶחְלִיטָה לְדַבֵּר עִַם צְִלִיל הַמְנַהֶלֶת . "אֲנִי אוֹהֶבֶת לָשִׁיר," נוֹעַָה אָמְרָה לַמְנַהֶלֶת , "אֲבָל אֲנִי רַקָ בַּת שֶׁבַעַ . אֶפְְשָׁר לְהִצְִטָרֵף לַמַקְָהֵלָה ? " הַמְנַהֶלֶת צְִלִיל חִיְכְָה : "מִי שֶׁשָׁרָה יָפְֶה וְְאוֹהֶבֶת לָשִׁיר - יְכְוֹלָה לָשִׁיר בַּמַקְָהֵלָה שֶׁל הַגְדוֹלִים ! " נוֹעַָה לֹא הִפְְסִַיקָָה לָשִׁיר כָּל הַדֶרֶךְ הַבַּיְתָה . 10
|
|