|
|
עמוד:59
594 לְהָעִיר אֶת הַשֶׁמֶשׁ כִּבְכָל הַיָמִים . אַךְ הַתַרְנְגוֹל הָעַקְשָׁן עָמַד עַל דַעְתוֹ וְאָמַר : "זֹאת הַחְלָטָתִי וְלֹא אֲשַׁנֶה אוֹתָה ! " הִרְכִּינוּ בַּעֲלֵי הַחַיִים אֶת רָאשֵׁיהֶם, וַעֲצוּבִים הָלְכוּ הַבַּיְתָה . הַכֶּלֶב לַמְלוּנָה, הַפָּרָה לָרֶפֶת, הַתַרְנְגֹלֶת לַלוּל, הַצִפּוֹר לַקֵן, הַדְבוֹרָה לַכַּוֶרֶת, וְהַיוֹנָה לַשׁוֹבָךְ . כֻּלָם הָיוּ מְפֻחָדִים מִפְּנֵי מָה שֶׁיִהְיֶה כְּשֶׁלֹא תִזְרַח הַשֶׁמֶשׁ . הָלְכוּ וְסָגְרוּ אֶת הַדְלָתוֹת אַחֲרֵיהֶם וְשָׁכְבוּ לִישֹׁן . עָבַר הַלַיְלָה וּבָא הַבֹּקֶר . כֻּלָם הִתְעוֹרְרוּ מִשְׁנָתָם, אַךְ לֹא יָצְאוּ מִבָּתֵיהֶם . יָשְׁבוּ עֲצוּבִים וְחִכּוּ . אֲפִלוּ לַחַלוֹן לֹא הֵעֵזוּ לָגֶשֶׁת, כִּי פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ . רַק חָשְׁבוּ עַל הַתַרְנְגוֹל הָרָשָׁע שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתָם כָּל כָּךְ מְפֻחָדִים . וְכָךְ, כְּשֶׁכְּבָר לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהַחֹשֶׁךְ יִגָמֵר אֵי - פַּעַם, שָׁמְעוּ פִּתְאוֹם קוֹל שֶׁל יֶלֶד קָטָן קוֹרֵא : "בֹּקֶר טוֹב ! " הֵצִיצוּ כֻּלָם הַחוּצָה, וּרְאוּ - זֶה פֶּלֶא : אוֹר בַּחוּץ ! כֻּלָם פָּתְחוּ אֶת הַדְלָתוֹת וְיָצְאוּ . יָצְאוּ הַכֶּלֶב מֵהַמְלוּנָה, הַפָּרָה מֵהָרֶפֶת, הַתַרְנְגֹלֶת מֵהַלוּל, הַצִפּוֹר מֵהַקֵן, הַדְבוֹרָה מֵהַכַּוֶרֶת, הַיוֹנָה מִן הַשׁוֹבָךְ, וְהַיֶלֶד יָצָא מֵהַבַּיִת לְהַאֲכִיל אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִים . כֻּלָם שָׂמְחוּ לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ : "הַתַרְנְגוֹל לֹא קָרָא - וְהַשֶׁמֶשׁ זָרְחָה בְּעַצְמָה ! בֹּקֶר טוֹב ! בֹּקֶר טוֹב ! " כַּמָה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִים ! כֻּלָם הִצְטוֹפְפוּ בֶּחָצֵר שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב וְהִתְחַמְמוּ בַּשֶׁמֶשׁ . רַק הַתַרְנְגוֹל לֹא בָּא . שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִתְחַבֵּא בָּלוּל . כְּשֶׁיָצָא לְבַסוֹף הַחוּצָה, הָיְתָה הַכַּרְבֹּלֶת שֶׁעַל רֹאשׁוֹ אֲדֻמָה, כִּי הִסְמִיקָה מֵרֹב בּוּשָׁה . מתוך סֵפֶר הַלָמָה , עם עובד 1988 59 כָּבוֹד וְעוֹד
|
|