|
|
עמוד:90
90 עַל אֹרֶן וְהָאֹרֶן שֶׁלוֹ / לֵאָה נָאוֹר כְּשֶׁאֹרֶן נוֹלַד שָׁתְלוּ אֶת עֵץ הָאֹרֶן בֶּחָצֵר וְקָרְאוּ לִשְׁנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַשֵׁם . כְּשֶׁאֹרֶן כְּבָר יָדַע לַעֲמֹד, הֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ עַל יַד הָעֵץ וְסִמְנוּ אֶת הַגֹבַה שֶׁלוֹ . הָעֵץ הָיָה קְצָת יוֹתֵר גָבוֹהַ מֵאֹרֶן . חָלְפוּ הַשָׁנִים, עֵץ הָאֹרֶן צָמַח וְצָמַח, וְכָעֵת הוּא מַגִיעַ לַקוֹמָה הַשְׁלִישִׁית . גַם אֹרֶן גָדַל, וְאִם הוּא עוֹמֵד עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, הוּא מַצְלִיחַ לְהַגִיעַ אֲפִלוּ אֶל אֲרוֹן הַמַמְתַקִים הַגָבוֹהַ . בָּאֹרֶן גָרִים דְרוֹרִים, זוּג יוֹנֵי בַּר, וְנִדְמֶה לְאֹרֶן שֶׁגַם בֻּלְבּוּלִים גָרִים שָׁם, מִשׁוּם שֶׁהוּא רָאָה מַשֶׁהוּ צָהֹב בֵּין הֶעָלִים . אֹרֶן אָהַב לְטַפֵּס עַל עֵץ הָאֹרֶן וְלִבְדֹק אֶת קִנֵי הַצִפּוֹרִים . פַּעַם בָּאוּ עוֹבְדֵי חֶבְרַת הַחַשְׁמַל עִם מְכוֹנִית, סֻלָם וּמַסוֹר מֵכָנִי . אֹרֶן רָאָה אוֹתָם נִגָשִׁים אֶל עֵץ הָאֹרֶן שֶׁלוֹ . "מָה אַתֶם עוֹשִׂים ? " שָׁאַל אֹרֶן . "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִכְרֹת אֶת הָעֵץ הַזֶה . " "לָמָה ? " "מִשׁוּם שֶׁצָריךְ לְהַעֲבִיר קַו חַשְׁמַל לַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ, וְהָעֵץ חוֹסֵם אֶת הַדֶרֶךְ . " "אִי אֶפְשָׁר ! " אָמַר אֹרֶן . "הַצִפּוֹרִים שֶׁבָּעֵץ יִפָּגְעוּ ! יֵשׁ הֲמוֹן גוֹזָלִים בַּקִנִים . כֻּלָם יָמוּתוּ ! " "אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים, אֲבָל אֵין בְּרֵרָה," אָמְרוּ עוֹבְדֵי חֶבְרַת הַחַשְׁמַל . אֹרֶן רָץ הַבַּיְתָה לְאִמוֹ וְסִפֵּר לָה הַכֹּל . "אֲנִי יוֹדַעַת," אָמְרָה אִמָא . "אוּלַי הֵם יְכוֹלִים לְהַעֲבִיר אֶת קַו הַחַשְׁמַל שֶׁלָהֶם קְצָת בַּצַד ? " שָׁאַל אֹרֶן . "כְּבָר שָׁאַלְתי," עָנְתָה אִמָא . "אֵין אֶפְשָׁרוּת . "
|
|