|
|
עמוד:112
112 בִּלְבְּלֹנֶת / נוּרִית זַרְחִי הוֹי, בִּלְבְּלֹנֶת, אֵיזוֹ מַצְחִיקָה ! יָצְאָה בַּגֶשֶׁם אֶל הָרְחוֹב עִם כּוֹבַע קַשׁ דַוְקָא וְעִם שִמְלֹנֶת דַקִיקָה וְעַל כָּל רֶגֶל רַק כַּפְכַּף, וְרָעֲדָה בָּרוּחַכְּמוֹ עָלֶה נִדָף . הוֹי, בִּלְבְּלֹנֶת, מַהִי הַסִבָּה ? - חָלַמְתִי שֶׁהַקַיִץ בָּא . מָה דַעְתְכֶם, הַשִׁיר מַצְחִיק ? סַמְנוּ . הוֹי, בִּלְבְּלֹנֶת, אֵיזוֹ מְשֻׁנָה ! בְּיוֹם חַמְסִין יָצְאָה לָרְחוֹב, מְכֻרְבֶּלֶת כְּמוֹ דֹב, עִם מִטְרִיָה וְעִם בַּרְדָס וּסְוֵדֶר חַם מִצֶמֶר גַס, וּכְשֶׁפָּסְעָה רַק פֶּסַע כִּמְעַט נָמֵסָה . הוֹי, בִּלְבְּלֹנֶת, אֵין לָךְ לוּחַ עַל הַקִיר ? - אֲנִי ? אֲנִי נָשַׁמְתִי גֶשֶׁם בָּאֲוִיר . מתוך הספר כַּף עֵץ וּקְדֵרָה שְׁטוּחָה , מסדה 1969 הַשִׁיר הִצְחִיק ! אוֹתִי מְאוֹד הַשִׁיר בִּכְלָל לֹא הִצְחִיק אוֹתִי !
|
|