|
|
עמוד:78
78 בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם קָטָן / לֵאָה נָאוֹר בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם קָטָן אֲנִי אִתְךָ, אַתָה אִתִי . בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם קָטָן שָׁלוֹם קָטָן, אֲמִתִי . בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם קָטָן, לֹא שָׁלוֹם עוֹלָמִי, תִרְאוּ, אֲנִי עוֹשֶׂה שָׁלוֹם קָטָן עִם עַצְמִי . אֲנִי לֹא אֶכְעַס בִּכְלָל, אִם אוּכַל . אֲנִי לֹא אַרְגִיז אַף אֶחָד בִּמְיֻחָד . אֲנִי אֲוַתֵר וְאַתָה תְוַתֵר פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר . בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם קָטָן לֹא נִצְעַק, לֹא נָרִיב, פָּשׁוּט נֵשֵׁב בְּיַחַד, נְדַבֵּר, אוֹ נַקְשִׁיב . אוּלַי זֶה לֹא שָׁלוֹם כָּל כָּךְ גָדוֹל, הוּא פָּשׁוּט וְרָגִיל . אַךְ כָּל שָׁלוֹם צָרִיך גַם אֵיכְשֶׁהוּ לְהַתְחִיל . אֲנִי לֹא אֶכְעַס בִּכְלָל, אִם אוּכַל . אֲנִי לֹא אַרְגִיז אַף אֶחָד בִּמְיֻחָד . אֲנִי אֲוַתֵר וְאַתָה תְוַתֵר פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר . מתוך הספר קָרוּסֵלָה , מסדה - פרס 1978
|
|