|
|
עמוד:102
102 אַבָּא בַּתְמוּנָה / שְׁלוֹמִית כֹּהֵן - אָסִיף עַל הַקִיר הַלָבָן בְּתוֹךְ תְמוּנָה וּמִסְגֶרֶת אַבָּא שֶׁל יוֹנָתָן מְחַיֵךְ חִיוּךְ קָטָן . יוֹנָתָן עוֹלֶה עַל כִּסֵא מְבַקֵשׁ מֵאַבָּא חִבּוּק קָטָן . מִתְקָרֵב לַתְמוּנָה, מְלַטֵף מְנַשֵׁק עַיִן, לֶחִי וְכָתֵף . אֶתְמוֹל, כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רָאָה יוֹנָתָן עָלָה עַל כִּסֵא דִבֵּר עִם אַבָּא בַּתְמוּנָה אוּלַי שָׁעָה, נִשֵׁק נְשִׁיקוֹת אוּלַי מֵאָה . וְלָחַשׁ לְאַבָּא סוֹד לָחַשׁ לוֹ הַכֹּל וְאַבָּא חִיֵךְ חִיוּךְ גָדוֹל . מתוך הַסֵפֶר הַגָדוֹל שֶׁל שְׁלוֹמִית כֹּהֵן - אָסִיף , עם עובד 1995 למה יונתן עולה על כיסא ומתקרב לתמונה של אבא ? מה עוד יונתן עשה כדי להתקרב לאבא ? בבית הראשון כתוב שאבא מחייך חיוך קטן, ובבית האחרון אבא חייך חיוך גדול . מה דעתכם - למה יונתן חושב כך ? מה לדעתכם יונתן מרגיש ? מה עוד יכול לעזור לו ? עִם הַמוֹרה
|
|