|
|
עמוד:86
מָה אָמְרָה תָמָר ? בַּחֲרוּ מִשְׁפָּט מַתְאִים . כִּתְבוּ בַּבָּלוֹן שֶׁבַּצִיוּר . • וַאֲנִי נִצַחְתִי ! • גַם הַפַּעַם הִפְסַדְתִי . . . הַפַּעַם אֲנִי הִפְסַדְתִי . . . סָבְתָא, עַכְשָׁו אָבִיב . מָתַי אַתְ בָּאָה ? מָחָר בְּאַרְבַּע כְּבָר תַגִיעִי ? תְשַׂחֲקִי אִתִי דַמְקָה ? אֲבָל אַתְ תָמִיד מְנַצַחַת . וְאָז אֲנִי הַמְנַצַחַת ! אֲנִי טָסָה הַלַיְלָה, תָמָרִי . כֵּן, אֲנִי מְקַוָה . בְּוַדַאי ! גַם דַמְקָה, גַם קְלָפִים . . . לֹא תָמִיד . לִפְעָמִים אֲנִי מַפְסִידָה ! תָמָר הִתְקַשְׁרָה לְסָבְתָא . זִיוִגִטִךָכִכִּייִדִיבִּבִי הִלִיאִי הִבִּבִי דִי חִיִכִּי כִך טִוִ לִיךְכִכִּייִטִחִזִיוִהִדִיגִבִיבִּאִי 86 חִ
|
|