|
|
עמוד:58
סְעָרָה בַּלַיְלָה בַּלַיְלָה הָיְתָה סְעָרָה . הָיָה קַר וְיָרַד בָּרָד . בַּר פָּחַד וְלֹא נִרְדַם . גַם מִינִי פָּחֲדָה וְיִלְלָה . בַּר קָרָא : אִמָא ! אִמָא ! אִמָא בָּאָה וְאָמְרָה : אַל תִדְאַג , אֲנִי בַּבַּיִת, וְגַם אַבָּא כָּאן . בַּר אָמַר : לֹא אֲנִי פָּחַדְתִי . מִינִי פָּחֲדָה . מִינִי תִישַׁן אִתִי, אַתְ מַסְכִּימָה ? אִמָא כִּסְתָה אֶת בַּר וְאָמְרָה : אַתָה תִישַׁן וַאֲנִי אַרְגִיעַ אֶת מִינִי . גִכִּייִדִיבִּבִי הִלִיאִי ךָ הִבִּבִי דִי חִיִ כִּי לִיכִכִּייִטִחִזִיוִהִדִיגִבִיבִּאִי 58 חִ
|
|