|
|
עמוד:12
6 א . קִרְאוּ . למורה | בסיפור יש שימוש במירכאות לציון דיבור ישיר . כדאי להסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך . אפשר להזמין את התלמידים להמחיז את הסיפור . כּוּלָם בַּסָלוֹן עַכְשָׁו עֶרֶב . אִימָא וְאַבָּא לֹא בַּבַּיִת . הֵם רוֹאִים הַצָגָה . שִׁיר בַּחֶדֶר שֶׁלָה, הִיא מְדַבֶּרֶת עִם חֲבֵרָה בַּטֵלֵפוֹן . יוֹנָתָן וְנוֹעַם בַּמִיטוֹת בַּחֶדֶר שֶׁלָהֶם . הֵם יְשֵׁנִים . פִּתְאוֹם נוֹעַם בּוֹכֶה : ״אִימָא, אִימָא ! ״ שִׁיר בָּאָה . ״נוֹעַם מָתוֹק, אִימָא לֹא בַּבַּיִת . אֲנִי פֹּה,״ שִׁיר אוֹמֶרֶת . ״אַבָּא, אַבָּא ! ״ נוֹעַם בּוֹכֶה . ״שְׁשְׁשְׁ . . . יוֹנָתָן יָשֵׁן,״ שִׁיר אוֹמֶרֶת, ״עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַסָלוֹן . אֲנִי קוֹרֵאת לְךָ סִיפּוּר . ״ שִׁיר וְנוֹעַם יוֹשְׁבִים עַל הַסַפָּה בַּסָלוֹן . פִּתְאוֹם יוֹנָתָן קָם . ״אֲנִי רוֹצֶה מַיִם,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . הוּא הוֹלֵךְ לַמִטְבָּח וְשׁוֹתֶה מַיִם . גַם יוֹנָתָן בָּא לַסָלוֹן . ״שִׁיר, גַם אֲנִי רוֹצֶה סִיפּוּר,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . * * * * * אַבָּא וְאִימָא בָּאִים הַבַּיְתָה . ״מָה זֶה ? הַיְלָדִים יְשֵׁנִים יַחַד בַּסָלוֹן ! ״ אַבָּא אוֹמֵר . ״כּוּלָם פֹּה,״ אִימָא צוֹחֶקֶת, ״לָמָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים הַרְבֵּה חֲדָרִים ? ״ 12
|
|