|
|
עמוד:18
חֵלֶק ג 1 כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַגִּנָּה שֶׁל בִּילְבִּי, הִיא אָמְרָה לָהֶם, "אֱלוֹהִים אַדִּירִים, זֶה מַמָּשׁ מַרְגִּיז ! אֲנִי מָצָאתִי שְׁנֵי חֲפָצִים כָּל כָּךְ נֶהֱדָרִים, וְאַתֶּם לֹא מְצָאתֶם כְּלוּם . אַתֶּם צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ עוֹד קְצָת . טוֹמִי, אוּלַי תָּעִיף מַבָּט בָּעֵץ הָעַתִּיק שָׁם ? עֵצִים עַתִּיקִים הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל מֵהַמְּקוֹמוֹת הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל חַפְּשַׂן חֲפָצִים . " 5 טוֹמִי אָמַר שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא מַאֲמִין שֶׁאָנִיקָה וְהוּא יִמְצְאוּ אֵי - פַּעַם מַשֶּׁהוּ, אֲבָל כְּדֵי לֹא לְאַכְזֵב אֶת בִּילְבִּי תָּחַב אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ שֶׁקַע בְּגֶזַע הָעֵץ . "תִּרְאוּ ! " אָמַר מֻפְתָּע וְהוֹצִיא אֶת יָדוֹ . בַּיָּד הֶחְזִיק פִּנְקָס נֶהֱדָר עִם כְּרִיכַת עוֹר . עֵט כֶּסֶף קָטָן הָיָה נָעוּץ בְּתוֹךְ נַרְתִּיק מְיֻחָד . "מוּזָר מְאוֹד," אָמַר טוֹמִי . 10 "אַתָּה רוֹאֶה ? " אָמְרָה בִּילְבִּי . "אֵין דָּבָר טוֹב יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת חַפְּשַׂן חֲפָצִים . וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, לֹא רַבִּים בּוֹחֲרִים בַּמִּקְצוֹעַ הַזֶּה . כֻּלָּם רוֹצִים לִהְיוֹת נַגָּרִים וְסַנְדְּלָרִים וּמְנַקֵּי אֲרֻבּוֹת וּדְבָרִים כָּאֵלֶּה, אֲבָל חַפְּשָׂנֵי חֲפָצִים - לֹא תּוֹדָה, זֶה לֹא נָאֶה לָהֶם ! " וְאָז אָמְרָה לְאָנִיקָה, "אוּלַי תְּמַשְּׁשִׁי בְּתוֹךְ גֶּדֶם הָעֵץ הַיָּשָׁן שֶׁשָּׁם ? תָּמִיד מוֹצְאִים חֲפָצִים בִּגְדָמִים יְשָׁנִים . " 15 אָנִיקָה הִכְנִיסָה אֶת יָדָהּ וְכִמְעַט מִיָּד מָצְאָה מַחְרֹזֶת שֶׁל אַלְמֻגִּים אֲדֻמִּים . טוֹמִי וְהִיא עָמְדוּ זְמַן רַב בְּפֶה פָּעוּר, כִּי הָיוּ מֻפְתָּעִים מְאוֹד . הֵם חָשְׁבוּ שֶׁמֵּעַתָּה וָהָלְאָה הֵם יִהְיוּ חַפְּשָׂנֵי חֲפָצִים יוֹם - יוֹם . גֶדֶם : דָבָר שֶׁנִקְטַע אוֹ נֶחְתַךְ . 1 . א . מָה טוֹמִי וְאָנִיקָה מָצְאוּ ? ב . אֵיפֹה הֵם מָצְאוּ אֶת הַחֲפָצִים הָאֵלֶה ? 2 . אֵיךְ לְדַעְתְכֶם הַחֲפָצִים הִגִיעוּ לְשָׁם ? 18 18
|
|