|
|
עמוד:59
לְהַצִי ל אֶת שִׁימְבָּה קֶטַע מֵהַסִפּוּר מֵאֵת נָעֳמִי לֵוִיצְקִי שִׁימְבָּה הָיָה תִינוֹק קָטָן, וְאִמָא שֶׁלוֹ, פִּילָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה, לֹא עָזְבָה אוֹתוֹ אֲפִלוּ לְרֶגַע . מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב שָׁמְרָה עָלָיו שֶׁלֹא יֵלֵךְ לְאִבּוּד, שֶׁלֹא יְאֻנֶה לוֹ רַע . אִם שִׁימְבָּה בִּקֵשׁ לְהִסְתַתֵר מִפְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַחֲזָקָה, הָיָה נִכְנָס בֵּין רַגְלֶיהָ הָעֲנָקִיוֹת שֶׁל אִמָא, מַמָשׁ כְּמוֹ לְתוֹךְ בַּיִת קָטָן, וּמִיָד הָיָה לוֹ צֵל . כְּשֶׁבִּקֵשׁ לֶאֱכֹל - וְהוּא רָעֵב כָּל שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת - גַם אָז הָיָה נִכְנָס בֵּין רַגְלֶיהָ הַחֲזָקוֹת שֶׁל אִמָא, מֵרִים אֶת הָרֹאשׁ הַקָטָן אֶל בִּטְנָה וְיוֹנֵק בְּתֵאָבוֹן רַב מֵהֶחָלָב שֶׁלָה . אִם הָיָה נִבְהָל מִמַשֶׁהוּ - וְתָמִיד הָיָה נִבְהָל מִמַשֶׁהוּ, כִּי הוּא הֲרֵי פִּילְפִּילוֹן כָּזֶה קָטָן - הָיְתָה אִמָא מְלַטֶפֶת אוֹתוֹ עִם הַחֵדֶק וּמַרְגִיעָה . כָּל הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ, הַפִּילִים הַגְדוֹלִים - אִמָא וְאַבָּא, הַדוֹדִים וְהַדוֹדוֹת וְגַם הַחֲבֵרִים הַטוֹבִים - כֻּלָם גוֹנְנוּ עָלָיו . הוּא הָיָה תִינוֹק מְאֻשָׁר וְעַלִיז . וְיוֹם אֶחָד עָצוּב מְאוֹד בָּאוּ הַצַיָדִים . הֵם יָרוּ בְּאִמָא שֶׁלוֹ בְּרוֹבֶה גָדוֹל, וְהִיא נָפְלָה . הַיַעַר כֻּלוֹ הִזְדַעְזֵעַ, הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ נִבְהֲלָה מֵהַצַיָדִים, וְכֻלָם בָּרְחוּ עָמֹק לְתוֹךְ הַיַעַר . הוּא נוֹתַר לְבַד, בְּלִי אַף אֶחָד . הוּא הָיָה רָעָב וְגַם צָמֵא, וְהָיָה לוֹ חַם בַּשֶׁמֶשׁ הַלוֹהֶטֶת, וְהוּא כָּל כָּךְ פָּחַד . לְאָן כָּל הַפִּילִים בָּרְחוּ ? מָה קָרָה לְאִמָא ? תָמַה הַפִּילְפִּילוֹן הַקָטָן, וְאַף אֶחָד לֹא עָנָה . 59
|
|