|
|
עמוד:14
עמוד 1 בִּי לִי מֵאֵת נוּרִית זַרְחִי הָיָה לִי כֶּלֶב, קָרְאוּ לוֹ בִּילִי . בִּילִי שֶׁלִי הָאוֹבֵד - כַּפְתוֹר לְבַנְבַּן, וְעֵינַיִם שֶׁל יֶלֶד, הָיָה לִי יְדִיד אֱמֶת . בִּילִי שֶׁלִי לֹא הָיָה סְתָם כֶּלֶב : הַכֹּל לוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר . דוּמָם הִסְתַכֵּל בִּי מִבְּלִי לְדַבֵּר, אִמָא אָמְרָה : הָיָה לִי פָּשׁוּט חָבֵר . "כֶּלֶב זֶה כֶּלֶב, וְאַל תִקַח לַלֵב" . אִמָא אָמְרָה : "יֵשׁ הַרְבֵּה כָּאֵלֶה, עַל שְׁטוּת שֶׁכָּזוֹ לְיַבֵּב ? " שָׁתַקְתִי . אִמָא כְּלָל לֹא הֵבִינָה : בִּילִי שֶׁלִי הָאוֹבֵד, בִּילִי חָמוּד לֹא הָיָה סְתָם כֶּלֶב ; הָיָה לִי יְדִיד אֱמֶת . 14
|
|